Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 43]

C 41 ) t€S אולם במוסך* הערוך מצאתי ח״ל עבוף תלגום ען לענן אילן ע3וף• ואולי טעות הוא ני תלגום כל אלה עבותה, כל מטמא מעפיח עיין ץ ד T ג T J * J t עלו עף כתדא• ענ׳ל• ועיני ראו זד כדבריו. בי כאמת עקרן |פתדו? עבף והנחתו בעצם וראשונה, לרזות ורטיבות, וההוראה המשותפת לה, אילן שמכוסה בעלים מרובים וכמוהו ענין רענן יעבדית שמלל שתי הוראות אילו, דק הראשונה עיקרית והשניה משותפת (כנראה מתרגום יב״ע שהעתיק רענן(דברים שם) ךרויה ^פיר כלומד מראיתו טוב ויפה בעודו לח ורטוב) אמנם פעל מעפיא הונח לנד על הדינוי בעלים וענפים (כען!יבכו, לחיינענריין) כהוראת השם שנגזר ממנו גלפמז שפיר (דניאל ד׳ ט׳). ודוגמתו פעם אחד בעברית מבין ילסאים (תהלים ק״ד) שרשם עפא בארמית (והכלל מונח אצלי, כל תנה שנמצא בענ׳״ך רק פעם אחד מוצאו ארמית, והוכחתי זאת במ׳א) לדקדוק מלת מעפיא גינוני פעול בבנין פעיל ע״ד מקניא מגזרת קנא לעייז לוח הפיע״לי״ס גזרת נל׳א במבוא הלשון) ולפ״ז נכון הוא שמלת יענן מתורגם עבוף ומלת עבתה מ_עפעז־ והוא לפי מליצת הכתוב שס (י׳ז!קאל ו׳ י״ג) תחת כל יעץ רענן, תחת בלי אליה עבתה׳ ת׳י יגיוות כל אילן עכזיף תחות כל בויטמא מעפ;א עד״זען שהוא אילן מנושא פימת והנאה ממכו לא הצל לבד אלא גס הפרי והמאכל, ייוחס אליו התאר רענן הכולל שניהם ולכן תרגומו ג"כ על אופן זה עבוף, צילה שהוא אילן סדק ולא ען מאכל הוא, והן נהנין ממנו רק הצל בהיות עליו מרובים וענפיו עבים, ייוחס אליו התאד עבתה המודה על ענין זה, ובא עליו התרגום מ עם י א המסכים עס העבקיתואדשל גיטמא, שהוא אילן סרק (חייצע 1ינדע) ־ ואיב מאי זה טעות הדפוס םיאה כאן המוספיא, ומה יקשה בעיניו ע״ז V — הנמשך .עיי! ערן נע נ ע ששם הניא סירוש זה של נענע* אולם נערן דנדנאלאהניא פירושו. וכתה גדול ערן ה ע ר ו ן, שהרתנ״ם נמשן איוריו נפירושו. וירוע סערון תיה לבני הרמנ״ס יותר ממאה שניס כנודע מתון ספר צתוז דוו " וספל הדורות• ואחרי ראותי נספר הערון ערן נ ס ן וז״ל אלופינו הורונו נמאירת עיניס, יזרכינין דקלים כל היום יום שמקצתו תותר ומקצתו אסור, וזהו טעמו נתוספת זנחים תרכינין וכו׳(מנאות דן> ע״א ע״א) עכ״ד ואשאל לחכמים הנקיאים נסדיי היורות תה הוספות היו נזתן העיון או לפניו? ועיין וספר היותסין, צמא צדק ויסדר היורות שנעלי התום' היו זאן ר נ אחרי מות העיון• ומקצה מה! היו יי׳י לאלף הששי והלא נעלי התוס' הזכירו קונטרס סל רש״י ז״ל ורש״י היה נשנת תתס״ה לאלן> החתשי ולפי דעת קצת נימי הרמ״נס ותמיד זמן אוון מאוד י^ייי יעל סערון ומעתה שיס עינן נתוס' שס ד״ה מדכינין, שהניאו פירוש העיון(מורם נסחגי ונערון שלנוכתוג נ פ ן) ותתיהאקא חזינא, העיון טייא הוספות, ותוספות מייא ערון? אלא ודאי שאתר מןהיודפיסיסניצא גתונזאת אצל הערון תרצה לו על הגליון, והוא הדפיסה נתון דנרי העייו• וסגנון הלשון מעיד שאינם ונרי הערון וזה אין נכון לעשות ליזדסים דנדי אחי נייון דנרי התאנר אשי לא יצאו מנטנו ולא עלו על לנו מעולם