Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 40]

פל אמיזת תרגומובכולעממון ספי המודהלהרמ׳נס, 5על עקדה, כוזרי- אגרננאל, ספל הזוהר, והרמ״נן, ומחדש הרמג׳מן נהקדמה לאור נפינה־ ואני 3עניי הודעתי נהקימה לספרי מ3וא הלשון הארמית מה שהוא מועיל ניותר להגנת ענין המצות המקים והמשפטים עפ׳י יסודי התלמוד, כאשי הגאתי שס שהרמ׳גס 3ספל יד החזקה ה3יאולראיה להכרעדין והלכה *) ואס נן מן הראוי שיהיה התרגום נדפס בתקון גמור ומעולה, בלתי מש וגש ן *) ואציגה לפניכם קוראים מנינים לדוגמא, סני תרגומים נאצה, מה שלא נאי! , המפרשים, וסעמי עליהם ידידי ש״נ התורני המו׳סלא החכם השלם מוהר״ו אלעזר לעדרער נ׳י, לדעת טעמם נשנוי ותוספת המלות על הענרית, ואני הסגתי לו סתנלית תרגומם מסתעפת להורות דין והלנה עס׳י תה םיסדו ת״זל נאזר כתגתי גאריכות גניאורי התרגומים על התורה, ופה אעתיק סוגרים נקצרה: א) ואבן משכית לא תחנו באוצכש• (ויקרא נין א') תרגום אנקלס ואני סגידא. תרגם הכונה ולא המלה כלומר אגן של ע*; שמשתוזויס לו והווי בוגרי חז״ל (מגילה דף נ*3 ע״ג) תניא אגן תסכית לא תתנו נארצנס להשתוזהי עליה, עליה אי אתה משתחוה אגל אתה משתתוס על אגניס של ג׳המין כועולא וחמר עולא לא אסרה תורה אלא רצפה טל אננים גלנד וכתג רש״י (א אסרה תורה נפסוק זה אלא סלא יעסו רצפת אגניס ננ״הכנ דוגמת תל מקדש־ וסגרת רש׳י אין נועם איסור ע״ז נהצוה זו, אלא טעם איסור עשית אנן רצפה דוגמת התקדם• ולכן רצפה לנד שהיה נמקדש אסרה התורה ולא שאר אנניס, והרמ״גס חולק ע״ז שנתג פ״ו הלכות ענ״וס היו תצנה שאסרה תורה היא מין שהכל מתקנצין אצלה ואפילו לענוד את ה', הכן היה דר( ענ״ום שנאמר ולא תקים לן מצנה, וכל המקים מצנה אע״סי שהוא.משתחוה לשם לוקה שנאמר ואינן משכית לא תתנו נארצנם להשתתות עליה מפני שהוא לרן ענ״וסלהנית אגן לפניה ולהשתווות לפניה, לפיכן אין עושק כןלה׳נד׳א כשאר ארצות אנל זמקדש מותר להשתחות על אננים שנאמר נארצכס אי אתם אשתמויס על האננים המפוצלות כמקדש עכ״ד י ונת3 מרן הכ״מ שם שהרמ״נם סונר דענינא דהנא לא אתי לאסור אגן משכית מפני שהיא דונמת המקדש אלא' מפגי שהיא מנהג עכ״וס אסרתו תורה להשתהות עליה לשם ע׳ש ועוד נת3'הרת3״ם נהלנות תפלה ס׳ה הי׳ד שאסור לעשות השתתויה על האננים אלא נתקדש כמו שנאמו נהלכות ענ׳ום ענ׳יד וא׳־כ סוגר אנקלס נהרמ״נם שהנתוג לא אסרה עשית דוגמת המקדש אנל אסרה תפני מנהג ע״ז ולכן כוון כלשונו התרגוס ואבן סגידה ר׳ל אגן שהשתחוים לו והפסוק דגי זהוה שהיה מנהנס להשהמומ לאגן משנית י ויונתן סוגר נרש״י דטעס הנתוג הפני דוגמת המקדש ואסרה רק רצפה שהיה כמקדש ולבונה זאת תרגם ואב! מצייר לא חתנון בארעכון לנזגחן עדיו!־ ברם סטיו חקיק בציורין ודיוקנין תשוון באדעת מקדשכון ולא למסגד י לוז הנונה רצפה שתקוק עליה ציורים לנוי מותרים אתם לתת נקרקע המשכן. אגל לא להסתתות עליה, שלא אסרה התורה עשיית אגן השנית נמקדם אגל להשתמות אסרה ולדעתו פתרת תלת משכית ציור• ואמר אגן תצויר לא התנו כארצנון למגתן עלה. כלומר נפילת אפיס אסילו שלא דדן ענ׳ום כמימרא ור3 נתגלה שם וגם יגשיה אסרה תורה מפני דוגמת המקדש, אנל מותרים אתה לעשות נמקדש רצפה לנוי (תרגום של רצפת גהיי סטין») והוזנוא «ונרי יניע שנתו ליונתן, ני פעל נ ת ן גארמית ענינו כריעה"אף שלא כדיו