Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 33]

I ö* ( il ) WS ״י* תרנ׳ סעיי' וכן ראיתי את״ז נשם הגדולים אות סמ״ן סימן י״נ וזה לשונו י סעדי גאון מנר ספר התםו3ה והעתיק מתג ו 3ססר מסירים ענ״ל אן נמעט 'P ראיתי ששני הסימנים שם.לקוחים מאמונות ודעות מאמר ה' הגקרא זכיות ת\’מ־;' ע״ש פ״ד וס״ה עד תנת ,אלא שאינו נמלט מרעה שתנא עליו 3עו'הז 3ני י וכן שט 03פר חסידים עד תלות "ואת׳נ.ינצל מדינה של גהנם' ולהלאה שס ססי חסידים ־ ״וגס יש רשע עד סוף הסימן המסיים ויאחז צדיק דרכו״ הוא רע׳ימות ודעות פ״א שם מן "ואפשר שיהי' אדם רשע" עד ויאחז צדיק דרנו"• וגם ״'*Pr" זו תשונה מהעתקת ר״י א3ן ת3ון, ומתוקנת יותר והיא ג'נ צרפתית { יני בלשונה ־ ע״ש לדוגמא ההתחלה "3ש3יל שנעה ד3ריס אין תפלתו של אדם ”ע.ז ו3העתקת ר״י אנן יתנו! "אח3ר אלי' שאר המרים אשר לא תקונל עמהם ■•תסנה ואותר ני הם שנעה" במאמר י׳ פ״ג הוא סותר גס דעות האנשים שיאתרו אין טו3 לאדם רק שיצום ניוס ויקום גלילה להודות ונו' ונן נשאר «מדות הוא מואס תמיד את קצה האחרון בהקדמת אתונות ודעות נת3 ■ והר3ה מהמכחישים מתנדליס 3הפסד , ומתפארים על אנשי האמת ■ ונתאמר ו' ס״א מניא עיין נספרו שחש3 על הנפש שהיא הדם לנד בסוף הקדמה לספר חו׳ה נת3 וז׳ל והמגונן מספר תורת אלהין מה * שהערותין עליו, והעזר להשיג אותו נקריאת ספרי הגאון רנינו ״/יי ז״ל שהתה מאיריס השכל ומחדדים הנינה ומורים הפתי ומזרזים העצל עכ״ל יע ש 3שער הנטמון פ׳ג 3ענין שלות רשעים מסורי הצדיקים ותראה שהר3ה דנריו גוקיזו ממאמר ה׳ הנקרא זכיות וחונות• 0®.י עיין ראנ״ע שמות (נ׳א נ״ד) טענות ותשונות לרגינו סעדי׳ עם נן זוטא י ושם (ל״ה ג') והגאון ר3 סעדי' ח3ר ספר נכ3ד »שונות על החולקים על קדמונינו ננרשנת *3) במאמר א' סוף פ'נ מניא תשונותיו נגד תוי הנלני• ורניס יחשנו שחוי זה קראי הי', ואינו כן לדעתי, שכל תה שתונא מתוי נראר״ע על ספר שתות אינו כלל מדרן הקראים רק מדיו מינות וכפירה 3נםי התורה יהנהו תונא שם ג' פעמים היינו ננקיעת סיס שרצה לפרש כי ידע משה זמן עלית יייידת המיס (י׳ד נ"!)• ובירידת המן שרצה לקרנו אל נו3ע האיןשןז (ט״זי״ג)• יעל קירון עוד פגי תשה (ל״ד כ״ט) דנריס רחוקים ובדויים ולא נזכר עוד רק יעיריש״ ההוא לספר שמות שהיא מתלמיד הראנ״ע ולא מראנ״ע עצתו נשום מקום ,זיאנ״ד נדמות עולם כהו ואחר שחנר (ר״ס) רמה ספרים ועשה טונות גדולות , והשיג תפונות על הצדוקים ועל הכופרים נתורה ואחד מהס חמיאל ,V, (הוא נלי ספק חוי הנזכר) נדא מלנו תורה והעיד ר3 סעדי' שהוא ראה ’״יי תינוקת מלמדים אותם נספרים ונלוחות, עד שנא ר' סעדי' ונצחם; עכ׳ל• י יה נתנה חוי נין הכופרים נתורה לא נין הצדוקים שהתה כופרים רק נתלתוד w j יתכן שמלמדים רנניס למדי תינוקות תספרי הקראים שכנר ננדלו הס וספריהם 1" 5עני עצתם ודני אין להם עתנו ־ ופה המקום ג״נ להוכיח נשקר דנרי הקראים ך" יחשנו אחד מחכמיהם ושמו שלמון 3ן ירוחם לרנו של רנינו סעדי' וזה מ3 jj'יי ׳ שלא עלה אז על דעת שוס אחד מההמון ישיאל הרנניס להניח את ננד יי תורה מתורה קראי• וחון תזה לא התפשטו עוד הקראים נימים ההם עד י0 ארצו של הגאון נימי נעוריו אלא שדנרים הרנה כאלה נדו לתו, וכעין עשו תלנס יפת לרבו של ראנ״ע נענור שתניאו הרנה ונמו שלקחו ’להם כל יי<י אשר נמצא נתלתוד עליו אחה מחלוקת קטנה או גם אחרי כן, משכוהו ה® ומנוהו נין נשיאיהם נאשר יחשנו ר3 ענן האמורא נעוור שנמצא נמו ונין 1-ע£1יני* איזה אונאת דנרים ונתן דצוציתא, ור3 נוסתנאי ריש נלותא נענור ן^עיי על גניו מנת מלן פרס האחרון שנשנית ניד עסא״ר 3ן בנזא״ב ונתנה לי {,מ^(ש (יעויין שערי צדק דפוס ליווריו ח״א סי' י״ז) אעפ״י שלא הי׳ עוד כלל דג נוסתנאי ומכ״ם נימי האמוראים, נח הקראים נעולס *י במאמר