Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1827 - תקפ״ח
- Date
- 1827-01-01
- Page
- [Seite 323] (sequence 323)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/4782723-4784499--2099-4784823- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
&i ( 312 ) «g « ויל הענין הנאמר פס עוד, ובאלנוהו בפרושנו רות חן, ולא כנפול לבד שגבר בארנוהו: גם אליהוא בן ברנאל זני שנר ועונש החיה הזאה , ונפרש הנל בקצרה * אמר חשוך נפשו מני שחת וחיתו מעמר בשלח(איוב ל׳ג י״ח), הודיע על ידי המוסר ימשוך השס נפשו משחת, שהוא המות ונולל שלא משוב עוד ליוס התחיה וחיתו יחשוך מעבור בשלח, שבצאת נפשי מאסף אל אבותיה, ולא תעבוד בפלח, נמו ונער משלח מביש אמו(kn< נ״ט נו׳ו), משלח ונעזב נמלנל(סעי׳ n י׳), ני אס החיה לא מאסף, היא משולחה בלי שמירה והגנה במקומות אופל וסננה, והנמשל גזה הודענו למעלה* ואמר שס עול וזהממו חיתו לחס ונפשו מאכל תאוה (פס סס נ>), פי׳ החיה שחפצה להדבק בה', ותחפון חייס בעה״ז בעבור עבדהו, אינה דוצה בתענוגים, די לה בלחס ופת חרבה להחיות את נפשה, אבל הנפש, והוא בעבור שדבקה בגוף, תשאל לה מעדנים, ועל נן הודיע שנל נן*,. גבר החולי, שמזהס לו חיתו לחם, והנפש מאנל מאיה ואמר עוד ומקרב לשחת נפשו וחיתו לממיתים (סס סם נ׳ג) * זנר המות לנפש שתפיל מן הגוף לשמת, וחיתו קרובה לבוא ניד ממיתים, שהן בלהות שזכרנו הפוגעים בחיה, ונמו ומימם לדבר הסגיר שזנמו למעלה, על נן סמך אס יש עליו מלאך מלין אחד וגו'י פדה נפשו משחת, וחיתו יאור תראח (סס שם ל׳גנ״יי) ■ זכר אצל נפש פדיון שחת כדרכו, ועל החיה שהיתה קרובה לבוא באופל ביל ממיתים, שתשוב ותלאה באוד, נאמדו ני עמך מקור חיים באורך נלאה אור, ונאמרו עוד (סס סם ל׳), להשיב נפשו מני שחת לאור כאור החיים, נמו להתהלך לפני אלהים באור החיים (מהיליס י׳ו י׳י) י הבן יושר המליצות שבארנו ועול לו במענה האחרונה לנר על אותן שלא יועיל להם המוסר שיסרס השס ב״ה, ואמר• ואם לא ישמעו בשלח יעכורו וינועו בבלי דעת (חיוג ל״ו י״ג)• לא הזכיר המות, דק הודיע שאס לא יוסרו נלל, בשלח יענורו באחריתם, וינועו בנלי לעת, ני לא יאירו באור החייס, על תענוד מהם משובתם ונתמי עונותיהם• ואחייסן זכר בת הפושעים הגדולים, מורלי אור ושונאי ה', הס יעלו אף על המוסר, ואל ה׳ אינן רוצים להתחנן, עליהם אמר וחנפי לב ישימו אף לא <שועו כי אסרם, תמות בנוער נפשם וחיתם כקדשים(סם סס ייגי״ס,ואס המפרשים ז״ל פרסו מה שפרשו, אין מקרא יוצא מדי פשוטו, שמלבד ני נפשם ממות בנוער נדרן מות רעה, גס חימם תבוא בין קלשיס, והנפד7 «ן קר^זים י1י^י * שהוא תאר מונח על מאי גדול, כלומר שתבוא חימם במחיצת קדשים, בין נפשות ננלמות וחטאות נמקים משלט בלהות ומצירי שאול שממחנל עמהס