Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 324]

2^ ( 323 ) *<2 עמהס, וככל הדגלים שדנלנו על זה למעלה ועם זה התנארו הנמוגים כלם שנזכר נהם שם חיה על נפש האלם " והלאכו שהולכים כלס על דלן אחד• באנו על הלום, וגלינו מה שדלינו לגלות, והוא כי דגלי דגומינו ז״ל שזנלו גיהנס ומצילי שאול. יש להם יסודומ גשנלהאדס, ועמודים חצוגיס גמורה וגלגלי הנניאים ואשר יעגר לגו למלוק על לנלינו, לא יכדיענו נמופתיו * ידענו שאין על דגלים אלו מופתים חותכים׳ כהו שאמרנו נלאש המאמר ואס יטען עלינו לשכלו׳ לא שכלו אדון לנו גס גנו גם גב ל אדם נתן הי דעה והשכל׳ ולג לנו ממנו׳ כי לשנלנו משען מדגלי הנגואות וקנלת אנות, ולשכלו אין כל, ויותלהואלגדו הולך על משענתו• יוצא מכל זה אע״פי שכל דדך איש ישר געיניו׳ וכל לב משכיל כפי דלכו ׳ המתלוצן על דגלי זולתו נעניניס כאלה, לכסלה תמשג לו ונמעט שדברנו על המקילה העמוקה והלחנה הזאת " פתחנו פתח לנעלי הדעת להדחיג הדגלים יותר• ועמך כלס צדיקים לעולם יירשו אק נצל מטעי מעשה ידי להתפאר * ואתם משכילים, חגרת שוחרי טוג וחושיה ■' ידעתי כי תשוטטו לנקש דגלי חפן׳ ומאשר תמצאו תאספו הגיתה׳ אך גזאת הפלתם עצתי, כי כאשל נלאשית מעשיכם נתנתס אלי, ומכנדרני לשאל את פי על דגל אמת, והשיגותי אמנם לנד, כאשל חקוק נקונטלס נחל הנשור, הלא נתון הדגלים אמלתי שתשמרו מדגלי לצון שהם הטצונוירע׳ ואם כך להדיוט, כל שנן שלא תעמוד נמקום גדולים, נמו אומה שעליה רגזו ושעליה דנתי גמאמר הזה• ואף ני נקיים אתם׳ אין לנס מלק בדברי עמל וכעס הללו, אשמים אתם ני נשענמם על דעת גנר שעדיין לא התחוללה דעתו עליו• והיה ראוי לנס גענין כזה לשקול לגליו ננסף ולנחנס נזהג, טרם יאספו נקונטלסינם והנה שגיתם וינא מגז מעתה ידידים משכילים שימו ל5 על מעשינס׳ היו כמצרף לדגלי פי איש׳ וככול ללשון מדנלת גדולות, טרם יוחקו נקונטיסינם נעט גרזל ועופרת אל תגטחו על נליג גחכמה, ועל גינת כבונים אל תשענו שקדו ללשו ונחנו ׳ אל ירפו ידיכם ני געצלת ידים ידלוף הנית׳ ואין ממסה נו מזרם• דרשו והנצלו, נח« והמלטו בל זאת מאת אוהב את אוהני חכמה נחת?1׳ הירץ וויו?1 X 1