Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 309]

t »t (308 ) *3 תמידית גס נע״הז, אלא שאין לנו אס ממידי זולתי האס שבנטן האא, סמהן יוצאץ להבות! ונחלי נפדית ואם במקומות דנות על פני האיז׳ נמו הד צעוו^ שעל פצי עיד נאצאליס, וסל עט״צא שבאי 3י3י!ית והל העקלא שבאים!צוגדי, שכל זה ראוי לסמאר בשם גיהנס, נעבוד האא הגוברת נהם, ונחליה השוטפים והמנליס סביב להן מאוד, כי איןגיהנ6 אלא משל על מקום אס ותנעדה המגלה סביב לה * ואס נן יפה אמלו לשטת ל' יוסי דממי טנליא הן תולדה דאור משום דדולפי אפיתחא דגיהנם, ונמו שפרשנו למעלה שעובלים מתחת לאדן במקומות החמים מאש ונפדית שבה, ואותו קדאו גיהנס, לא שכונו לגיהנם שנדונין בה נפשותהרשעים, שמעולם לא עלה ןאת על דעתם׳ שתבאנה הנפשות * בבטן האדן הזאת, ותשרפנה שם נאם וגפרית הידועים לצו• תלע סה& ז״ל אמרו שכל העולם ככסוי קדרה לגיהנס, ויהיה מאמרם סומל עצמו, שאסהגיהנם בבטן האין, תהיה האיז גדולה ממנה?! וכל שנן שלא יתכנו אז דבלי ר' אליעזר בפרקיו שהניא רמנ״ן ז׳יל שכל מדור שבגיהנס עמקל מהלך ת״ק שנה, ואין מקומות עמוקות כאלה בארן, ני היקן> האדן כלה ממזרח למערב ילענוה במופת למודי! גס ננלור החוש ׳ שכל מעלה ט׳ל פרסאות וש״ס מעלות שלה עולים חמשת אלפים וארבע מאות אלסאות אשכנזיות, וא*כ מהלך קוטר האדן לפי חשבון עשרה פרסאות ביום, אינל אלא מאתיםיום• ו3פ' מי שהיה טמא (דן* צ״ד ע״א) אמר רבא שית אלפי פרסי הוי עלמא, וסומנא דרקיעא אלפי פרסי, חדא גמרא (שית אלפי פרסי הוי עלמא קבלה נידו) ׳ וחדא סברא (מפה שקבל הוציא סומנא לרקיע מדעתו)! וקבלתו מסכמת עם מה שידענו עתה נחוש , אלא שפרסאותינו גדולים החלק העשירי מפרסאותיו של לבא, והקבלה הזאת אולי באה מימי הנביאים ׳ אבל סברתו בסומנא לרקיע, הולך אל דעת אמרת• וכן נענין גלגל קבוע ומזל חוזר בלי ספק היה נשאל מימי הנביאים שהדי עתה נדור לכל שנן הוא, אלא שלא נאריך ב)ה, לק להלאות שלא היה דעת חנמיס מעולם שיהיה גיהנס לדון בו הרשעים באש שמתחת לאדן, שצריכה לעצים וכיוצא שתאחז בהן, ולרוח הנופח בה שתבער! אלא נמו שאמר צופר על העונש הזה המגיע לרשע הגמור, ני אחר שזכר פותו המר נע״הז (חיוו כ, נ״ה), אמר כל חשך טמון לצפלניו < תאנלהו אש לא נפח וגו' (ם0 סס V5), לדעתי צפוניו היא הנפש הדעות והמחשבות והנחות הצפונים בפנימיותה ולהם טמון כל חשך, והוא חשך של גיהנס שזכרו חז״ל ונרמוז עוד עליו לפנינו, ויאכל שם מאש שאינה צריכה לרוח שיפוח בה שתבער, והוא עצמו הענין שדברנו והנן: אבל גיהנם ממש שנא בדבריהם אשם משפט הרשעים הוא אפ שלמעלה! הנח המכלה לוחות ונפשות