Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1827 - תקפ״ח
- Date
- 1827-01-01
- Page
- [Seite 308] (sequence 308)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/4782723-4784499--2084-4784808- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
9» ( 30j ) «3 שהוא עננה הנח העליון הנוקם מצריו לאש נוערה. ואמר שאמר עד די קטילת מיומא והונדגשמה׳ שהוא המות ושנאנד גם גופו, אין יאמר עודויהינת ליקידת אשא" וכנראנד הנוף, אנל ידני על הנפש שתשיזת גם היא נאש העליון שזנד* והן הן עצמן 37רי הר3 ר׳ משה דליאון שהנאנו למעלה שאמר שיש 3אש הזאת ינולת לאנול אש אחרת, וכן אונל ממש נח שהוא גדול ממס 3ני אדם, כלומר הנח העליון הזה יונללכלות בם נמות יותר עצומות מלוח 3ני אלם׳ וזה 3רול אפילו לדעת הפילוסופים שהוא 3״ה נכחו הננ״ת מושל בכל, ויונל לעשות 3עליונים נמו גתחתוכים ועל זה נשען מה שאמרו ז׳יל אין הקנ״ה נפרע מן האומה ע7 שנפרע תחלה מאלהיה, שנאמר יפקוד ה׳ מל צנא מרום 3מרו0 ועל מלכי האלמה 3אדמה, והלי זה מקראמפורש" אלא סנבלוס פינו מ37ר נאלה, ני הס תעלומות משכלנו׳ ואל האש הזה ניון גס האיש הגדול למנ״ן ז״ל, ודעת לננון נקל: ודבר נמר הוא בי רבותינו ז״ל ננו השכר והעונג לנפשות הטהורות נשם גן ערן, והעונש והצער לנפשות החטאות נשם גהינם׳ ונמו שגן עדן משל׳ כי אי אפשר לנו לדמות נדעתנו שכוונו הקדושים הללו לגן כמו אותו הגן שנטע ה׳ נתחלת הנדיאה לשום נו את האדם׳ ני אין נשמת האדם העליונה שאינה גוף ושלא ישיגוה מקרי הגוף " חש3 נגן זתאנל מפריו, ומתהלך נין עציו הנחמדים למלאה, והם ז״ל עצמן אמרו נמס׳ חגיגה, ערנות שנו צדק ומשפט וגנזי חיים ושלום ונרנה׳ ונשמותיהן של צדיקים, ונשמות העתידין להנדאות, ואופנים וחיות הקדש ושרפים ומלאני השרת וכסא הננוד ומלך דס ונשא שונן עליהן• ומי יוכל להגדיל בניד הנשמה יומר מהם, שנחנו מקומה נין הקדושים האלה? אנל לפי שאין נכו נח ואין מלה נלשונינו לתאר 3ה נאעתהשנר הטו3 הזה׳ השתמשו נמשל זה, לפי שלא מצאו מקום עונג ושעשוע המושג לנו יותר מגן עדן• וכן משלו משל לענין העונש לנפשות " שגס עליו לא נוכל לדני ולהסגירו במילין, וניותר שנני הודענו למעלה שלא דנרו עם ההדיוטים, אלא לתלמידיהם מניני מדע" ולפי שלא מצאו מקום נארן שהיה מצער ומנאיג גופות ונפשות ׳ ושהיה מוכן למנעדת אש ׳ נמו המופת וגי נן הנום פעל פני ירושלים, ששם היו הרשעים שורפים את נניהם למולך, ושם היה אחדי נן עונש הרשעים האלה, נמו שננא (ייייי' י'» י׳ ז׳), לנן הנה ימים נאים ינאס ה׳, ולא יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא נן הנס " ני אם גיא ההרגה, ונקתי את עצת יהודה וירושלים נמקוס הזה, והפלתים נחרג וגו׳ תארו גס מקום אש שמנלין ומצרפין 3ה נפשות הרשעים נשם גיהנס ועל לרך כלל קיאו נשם גיהנס כל מקום שיש שם אש ותגמיה * U תמידית