Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 305]

?>* ( 304 ) תמות, שצוחאו מן נארית ואש שהן 33טן האד׳ן נילוס לנל * והיי ה{ מוללת האוד ונלאה אס נ| משפט השמועה, שאומן המקומות האשייב! ה6 הגיהצס שנו נלמין נפשות 3ני האלם י ומל3ד שנל זה מרעיש לעת הארס, ונמו שהראיתיך לעות חנמי ישראל המופלאים בחנמה ו3ידאה> שנטו נלס מהאמין שיהיה משפט הנשמה באש של גחלת ושלהבת נעין אש שלנו אלא שרבותינו ז׳ל אמרו במקום אתר("דלייו י1 י׳יי ע״א) / ואמר ר׳ ירמיי׳ 3"ר אליעזר שלשה סתתים יש לגיהנס ׳ אאל 3מלנל וא' בים וא*!ירושלים, 3מל3ר לנתי3 ויללו הס ונל אשר להם חיים שאולה ׳ 3ים דכתי3 מנטן שאול שועתי שמעתי קולי, נירושליס לנתיננאסה׳ אשר אור , לו 3ציון ותצור לו 3ירו:ליס, ומני ל3י ר' ישמעאל אשר אור לו 3ציון לו גיהנס, ותנור לו נידושלים זו פתחה של כהיכס ׳ הלי אצתנומקוסהגיהנם בציון, לא 3נטן הארן, לאס אמנם זה נפלא יומר לתת 3ציון מקום הנבול, גיסנם אש לחשל• האס שמה יאספו החוטאים ננפשותס לקנל עונשם? ז& 3אממ לנל מנהיל מאל• ויותר מזה איך יספיק הר ציון למקום הגיהנם, שאמרו הס ז׳ל עליו שנל העולם נלו לגיהנס ננצזוי לקדרה , ונפרקי ל׳ אליעזר אמרו שכל אדור ומדור צמקו מהלך ת״ק שנה ׳ ובאגדה אמלל שמדד ה3ית הראשון שנגיהנם ומצא 3ה ק' מלין ארך ונ׳ מילין בעוניו, ואלה האגדות הניא הרמנ׳ין ז״ל נשער הגמול שלו, ומקצת דבליו העתיק הרב הנותנ יספרו עין •עק3 ארק עושין פסי!/ אנל נבר אמרנל שנמאמד זה לא נעתיק לנרי זולתיכו נאלינות, רק מעט הצריך לעניניצו. והקורא יקרא הלנלים נמקומה׳ ורק רמזתי עליה{ להראות שנל זה אי אפשל• וזה מופת לנל שלא נתנו יזכמיכו ז׳ל אגדותיהם להדיוטים, שלא יניצו 3ה0 רק פירוש המלות, אגל נסוגים לנעלי לעת רחבה ׳ הסינינו 03, ויפרשוס נהוגן ונהלנה, ונמו שעשה רמנ״ן ז״ל, ני נאמת הרציו{ גלו לא יספיק להיות אפילו לק הצע לחור אחל שנגיהנס ׳ נפי המרה שנתן לו דביל באגדה וננ״ל׳ ואיך יהיה עצין זה נפשוטו לבר שהואנגל החוש ונגד הדעת. וה׳ אלהים אמת, ונל האמונות שאנו מאמינים בהן, הס אמת ועומדות לעד, ולא יתערב זרות באמונתנו ונמו שאמרנו נכ1' המלות (מ״ב פ״ה) נשדנדנו על מדת האמונה ונן אמר האיש המעולה הדב הגדול מהור״ר שמואל אידליש ז״ל, שפתים יסלן צי בתלושי אגדות שלו על מאמר זה, כתג לנאודה הוא מגומגם, לפתחה של ניהנם בירושלים ניחא;נלומר אפילו נל העולם ננסויקדרהלגיהנס, אפשר שיהיה לופתא קטן בירושלים), אבל הניהגם גופא בציון, דכר שאי אפשר הוא, דהניהגם גדול במו ס׳ פעמים כנן עדן, ונ״ע גדול 5' פעמים בעולה נדאמריגן במס׳ העניות? הרי שהאליט לואר שהלא לבר שאי אפשר, ומתשובתו