Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 298]

ÜH ( 297 ) •K3 ואולם לדגי כפנימיות העניז הזה, ולכנוס נמיזקר שנל על דיני העונשים שהן אפשריס או כלתי אפשליס לנפש האלס אחדי מותה, לו יהיה החוקל גאלה מעלת גדי לג, מנת גלולי עולם, וגנן השלילים אשר ה׳ קולא, לא ימלט מעקשותפה נניאלס, ני יעמיד לגליו כעטדא לחציהם« וימצא מעדנה מזה ומעדנה מזה, מזה נתהפליכדפיס h• הגונים מחקדיהס נפי לדני ההגיון, על פי הצעות ילועות שיסדו הס להם ליסוד מוסל לגנות עליהן מה שגנו, ועל נל לנד המנגל לישולותיהן יחלקו שן, ויאמדו אן שוא הוא־ ומזה נת המאמינים לדגלי זולתם הנאמנים להם, מגלי שים לג להבין מה דגרו הנאמנים האלה, ימה לצו להודיעם׳ והולכים לתומם להאמין אפילו אס הדגלים מנגלים לחושי ונשל* ומי שאינו משתיהנתות שזנדנווילנרדנד, ילחמו גו שתי המערכות, ותהיה לו המלחמה פנים ואמול• אלה יאמרו אין תגונהנו, ואלהידגלו עליו רע, וישימו מגין לנר לאשורו, גין גנים לא אמון גס• אמנם מי שלנו טו3 עליו׳ ייודע געצמו שאינו משניל על דגר למצוא חן נעיני אלם« וגן יודע געצמו שיקל ועיניו נגול השם ולגל קדשו מנלול נפשו, הוא לא יחוש ללעגישפה« ויגיד האמת נקהלרג, גם אם לגיס שתו עליו ואס גלל מזה וגרר מזה, יענוד ממקום צל, אל לחג לא מוצק תחתיה ׳ ויעמיד נמוחג לגליו• ונלצות ה' לדנו׳ ג? מנגדיו ישלימו אמו; ואנכי מאז מנעתי עצמי מהתנונן נמופלא ממני, או לרשוס על ספר הנשגנות והסודות שזנלו מחנליס דגים גספריהס, אס אין נילי לפרשם כהוגן על שיהיו מושכלים לרעיון האדם, להוציא מהן תולדות להצלחת נפשו וננל נתנתי על זה תוכחת מגולה נחלק השני מספר המלות, גשלנדתי על הצניעות ועל אהנת היושר ועל האמונה, ומשם ינין הקורא הדגלים המעטים שזנלתי פה י ולפי שגם המלרש הזה המלנל על נשמת האדם, ומה יקדה לה אחדי מותה׳ מנלל הנפלאות הוא וננ׳ל־ על גן לא נשמחת לגג אני הילך להול ולדלוש נו, אן מל דגלת שלומי אמוני ישראל ממרחקים ׳ השואלים מאמי דגלי חפן נענין זה, את קולס שמעתי לאמר אם ים אתן דני, ליישר המאמרים המופלאים שגלגלי רז״ל נענין עונשי גיהנס, עליו הדגל לעשותו להעמיד דגליהם על מנונן, לפשט עקמומיות שנלג מקצת נכי אדם הדוגלים תועה ׳ ולקנוע נם אמונת אנות נדלן נאה ונוחה להטפש מרעיון האדם ואומר גלני עת לעשות לה' ויפן לני להתגונן נפי נמו נלנרים שנגד נאמרו נו ׳ ולהוסין׳ לגלים לחזק לנרי דנותינו ז״ל מימין ומשמאל, מימין על ידי מקראות שלמות שגינותי בהן ואוא ני הס מגידים לנו מן העונשים שאחד המות על לרן שלמדונו דז״ל ומשמאל על ילי השכל האנושי, ני נלנפו ישר ישיג נדמות אלה