Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 287]

SM ( 286 ) HS אש הקנאה ויעשו אנשי לי3 ומדו! לו, על התנכלותם נמהותו, ישעימו אומו ויחרפו עליו לאמול: כ) ל טעמו. נמל ריחו׳ נקולש 3ל יחזה׳ ני פנה אל שטינזב וישליך אמרי גיוו האמונה; זי37לו על צליק עמק ישימו עליו עלילומ 37רים על כי ישפילוהו וידחפוהו מקהל הישרים• ואלה הס משטימי המשכיל* הכתות האלה אשל. זכרנום המעו לניס מנערי העס• נרי ל33 וזכי הרעיון מאחרי החכמה, ימאסו נגוע 3ה ׳ ותהי לזרה להם ונדנות הימים נמעטו המשכילים ויר3ו הנוערים הפוחזים והריקים. זה ילך 3נה וזה 3כה ׳ ונהי כאלמן נעיני שכנינו אשר אפרו עלינו: אנלה קנממס. אין איש 3הס יולע על מה י ואלה הן הסנות אשל עוללנו ל37ר נהקלמה זו. על האלם ויצירותיו׳ ועל החכמה ואולותיה. ועל נחינת הערך שנין האלם והחכמה, למען ימצאו המתחילים ארח ישר לנא אל לנירה ואל היכלה. ויפנו עולן׳ להמסטינים• טרם כל נציע הנה השאלות אשר יסוננו עליהם כל לנרינו נהקלמה זו, ועיי התרתם יומרו כל הספקות אשל יפלו למתחיל נסנמה, ויסקל הגרם לנלי ימצא נו עול אנן נגף ׳ והמה (א) מה הס הנתינות יבחן r נם האלם מצל תכונתו ננדיאס? (ב) נאיזה גלל כגלל שס החכמה אשל נלנר עליה ונחקור אחריה למען לעת עצמותה איכותה ומהותה? (ג) אין ננא על המערכת אשר נין האלם והחכמה. ואי׳ הגנול אשל לא יעגול עליו האלם נמקילתו? — ואחלי אשר נעמול על זה ננירור גמול ונלעהו, ילע כל איש את מעשהו• האדם, מנחל נרואי האון מרומם ננפש משכלת ונהלל 3ל3 חוש3 מחשנות. ינחן מג' פנות׳ או מפנה עצמותו, היותו נדים כנחלה מורכב מחומר ארצי ולוח אלהיס שוכן נו, או מפנת תכליתו היותו פה על האדן מיועל לתכלית אשר שס חוק לו נוראנ נרצונו הקדום הבחינה נאלם מצל עצמותו ללעת נחות ופעולות גופו, ונחות נפשו, היא נתינה עצומה ונוגעת נכל חלקי המלע, נקראת נלשון יון אנטראפא׳אאגיע 0זענםעןי!עהרע) ונקראנו בלשון הענר תכונת האלם• והיא תחלק לנפה סעיפים, מהם ילכו ויסתעפו על ידיעת חלקי גופו ופעולות כל אחל מאנריו, מהות עצמיו וגיליו ועורקיו ונו׳ קלאו אותם המחקרים פהיזי״שע אנטראנ׳א״לאגיע ( נצוטיחיכע ו*ע:םענ!עהרע) תכונת האלם הגשמי׳ והרופאים, ,הננרחים לדעת מלק גלול ממנה, יקראו אותה פהיזי^ניא * ונ^ה יתנדי להם פעולות כל חלקי האלם(די6 תונקס-וזנעם דער nu״al) נ^יותו נמצב הגויות