Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 165]

( 164 ) גלם כלים מעשה ידי אמן׳ עיכים להם ולא יראו, אזנים לה ס ולא ישמעו, לא יוענו ולא יצמאו, יצעקו ונשלם לא ינא3, ויצהלו ול3ס לא ישמח, ני מוטנעיס הס על כל מעשיהם אשל יעשו, ככלי השעות, המורה על חלקי הזמן נלא לעת ונלאתנונס: זאת מיושנע (Descartes) והיא מנוארת הנטול ־ דש מהם חושנים ני לכל נדיה יש חיים והרגשה כאשר לאדם, גס ידיעה נכל הדנליס אשר נעפל יסודם׳ אך לא שכל גמור, ולא ידיעה ננל אשל הוא נעלה מן החומל, ולא חנונה לדעת טוג ולע צדק ועול׳ ולא להפשיט המקלים מנושאיהס, והצולות מממליסן: זאת לעת כת הקידמיס, הנקראים (Scolastici) , ובעני! המושפלות המופשטות הסכיםעמהם גס (Locke)• ואולם החלוק הזה חסד בכל חלקיו; ני הנה המצא ימצאו קצת נעלי חיים המשכילים נתחנולותס יותר מקצת נכי אלם, ומה נס ני אין להס מלמל ומולה ויוען כאשל לנו; והדנלים הנעלים מן החומל אין ידיעמס כללית במין האדם ׳ ונאמת אף גדולי החכמים לא יעמדו נסודס« וכן ידיעת הטו3 והלע ׳ אפשל לנעל הדין , להניא עדים על המצאה ננעלי החיים, ואס נאמר לו היותה נהם נתולדתס, אין שערי תשונה נעולים גפניו לאמד ני גס נאדס נתולדתל היא; וכן הפשטת המקלים והצורות תמצא מצד אחד נס בנהמה ונחיה, כי הנה האריה יטרוף גן אדם נס נטרס יטעם טעם נשרו, כי ילין מטעם נשר הטלה והגדי אשר טעם, על נשר האדם אשר לא טעם מימיו, ני ככר הפשיט בלבו צורת החי דדך כלל, וכה יאמר: כל מתנועע מאליו הוא טו3 למאכל; ומצד אחר לא תמצא בכל בכי אדם ולא נדונם, וכמה וכמה מן המין האנושי לא יעלו על ל3 לעולם בכל ימי חייהם החדת מופשטת רן החי, הלוגן מופשט מן הלבן ׳ וכיוצא נדנרים האלה! דש מהם אשר לא יחנו נין האדם והנהמה הנדל נמין, כי אם נפחות ויתד ׳ ויאמרו החנמיס האלה, והס דוב האחרונים, כי החיים כלם נעלי נשמה משכלת ננלהאדס, אפס ני שגלם נופלמשנלנו, ודעחם קצרה מדעתנו ־ וגס זה איננו חלוק מספיק, ני לא ימנאר על ידו מאין ימשך השווי העצום אשר נפעלות נל המון האישים. אשר בכל אחל ואחל ממיני נעלי החיים; ואחרי היות נהם לנ מנין, אס מעט ואס הדנה ׳ איננה לא ימצא ניניהם חלוק הלעות, הנמצא נין אישי האדם מפאת שנלם ■ לעת רניעית מצאתי לאחל מן האחרונים Jean Jacques) Rousseau) והיא שהוא מבדיל נין האדם והנהמה נמה ההאל6