Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 162]

2W ( 161 ) «3 אותם 3אזצי כלס אמת ממצות ה/ הסמאנו 3ה היה הדברמסופל3תולה: ולהודיע נמה אלך אפיס לפניו, שאין מלתו נמלת מלו 3שר ודס׳ שנות3 בזלותיו על ספל, טלם ישמיע אומן אחת אמת לבני עמו׳ למען לעת אס לרב הצבור ינולין לעמול3הן• — ולמה מזל ונתן להםהספל׳ ואמל להסלקומאת ספל התולה הזה, קולם שישלימהו, ומזל ולקחו מידם והשלימו? ולמה לא השלימו החלה, ואמל כך יתנהו להם, כשהוא שלס ולא כשהוא חסר? אי אפשר; מפני שהיה צלין לכמו3 נו נתינתו אומו אליהם־ ומה צורו לנתו3 פעס שניה נתינתו אותו אליהם? צלין הוא ללמדנו שקנלוהו מילו, אחל שנתב בו כל המצות על ממס * וגס מצות הקה4 ־ והנה התנלל כי לא שלח אלם את ילו להוסיף 3מוו המורה לא ד3ל ולא חצי לנר; אבל אם יהושע הוסיף בסוף ספר המורה את ספול הנלית אשל כלתו בניישלאל בשנס׳ נכתוב ביהושע: וינתו3 יהושע את הלנלים האלה נספר תולת האלהיס, וכן אס הוסיף בסוף התולה את ספור מיתת משה, נלעת לני יהולה שהלכה כמותו כגל רני שמעון, אין לע נזה, כי אין זו שליחות יל בגוף הספל, ואין כאן מלאכת למיס כלל, שהלי הלני למל מענינו שאינם לבלי משה• ובשובי לענין הערש אומל ני טעם מרנליס ובלתי ערפי, שאפילו הכלי המחזיק המשכב, לצתה ליפותו ברייל זה3; ואמר כן אמרה נפתי משכבי מור אהלים וקנמון, שנמנה בשמים על המשכב׳ לא על הערש, ני איננו סמול לבשל, וכן על ערש יצועי׳ היצועים נתונים בתוך העלש המטה כוללת הכל, כמו הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים צזביב לה ומה שכתוב השוכנים על מטות שן, וכן מטות זהב וכסף הטעם מטות שיש 3הןשן׳ ושיש בהן זהב וכסף; לא שתהיה כל המטה עשויה נלנרים אלו, מה שלא יתכן רק בערש• ואלון המת לא נקרא משכב ני איננו נדים וכסתות; ולא נקלא ערש כי אין נותנים נו כלים וכסתות: אבל יקרא מטה; ני שם זה כולל כל הלנלים המשמשים לשכיבתהאלם; והנס אין למת לנד שישכב עליו מון מן האלון ׳ ני הוא לבלו כל תשמישי שכינתו, והוא אליו נמו המטה, שכוללת כל תשמישי השנינה: על כן ’יויא אלון המת מטה תחקור ידידי נלנלי האגלת הזאת בעין בחינתן הטהורה, וא׳ יגל עינינו וידאנו מתולתו נפלאות ־ ענין L א♦