Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 154]

©* ( 53! ) הואיל השה באר את התודה הזאת שהיה אומי להם י אמד עשר יום וגו # והתחיל ואמר הי אלסיכר לנר אלינו נחול3 לאמר ל5 לנס שנת נהר הזה ונו', באו ודשו את האין ונו' ,?לומר, לא משנאתו אותנו נמענננו כאן, כי נאמת כך היתה נוונתו שנלך מחורר לאדן ישראל נאחד עשי יום: אלא מי גלם? ותקדנון אלי נלנס ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את האדן ונו'* עד ני מזה נמשך ותשנו נקדש ימי© לניס, ונס3 את הר שעיר ימים רניס י ואחלי אשל הזנילס סגס התמהמהס, ני לא היתה נשנאת ה׳ אותם, נא להודיעם ני ננר עני זעם׳ ושהם עתיליס לבא מיל לרסת את האלז׳ והניא ראיה על זה משני המלכים האדירים שיחון ועוג אשר נתן ה׳ נידם; אנל קודם שהזכיר להם יה•׳ ראה הנניא להסיר מלנס ספק עצום אשל אולי יגומל את לנס. והוא שאולי ♦אמדו ישראל: הנה ה׳ מגרש מפנינו גויס לניס, ונותן אדצסנחל? •לנו; ומי יודע אס נדור אחל לא תעלה נמחשנה לפניו לעשות לנו נאשר עשה להם ולנער אותנו מן האדן, להניא 3ה עמים אסיים? לפינך הקדים משה והזנידם איד נטו מעל אלום ולא התגרו נו מלחמה, ני ירושה לעשונתן ה' את הר שעיר; ואיך נטו מעל מוא3, בי לבני לום נתן ה׳ את ער ירושה, וכן בעמון: ומכל זה יתנלל שאין הקנ׳ה נוטל מתנותיו ומעניק ניד אחל/ בזולת פשעים גדולים• ואחרי ההקדמה הזאת הזכיר להם כבוש סימון ועוג׳ ואגב גלדא סזניר לבני לאונן וגד שישמרו הנטחתם; אחרי נן הזנילס ני נא יומו, ושלא יונל הוא נעצמו להנחילם את האון, ושאמנם, אן> על פי שלמחר הוא מת ראוי להם שישמרו תורתו, ני היא חכמתכם ונינתרם לעיני העמיק, ונפלט ראוי שיזכרו את יום המעמד הנורא, קן תשחיתון ונו׳ ׳ אחל נן הודיעם שאף על פי שאין קקנ״ה מעניל מתנותיו מזה לזה, הנה אס ירנו פשעיהם יגרשם מארצו, ועדיין אס ישונו אליו ישוב אליהם, ני לא ישכח נדת אנות* הנה זה המשך התונחה,היקרה, אשל איננה רק ניאור המולה הזאת: אחד עשוי יום מחודב * ואמרי אשל השלים ספור התוכחה הזאת אשר הוניחס נשנת האלנעים נעשתי עשר חדש נאחד לחדש, נא לספר דגר אחל שעשה נעת ההיא, והוא אמדו אז יבדיל משה פלש עדים; והרנה נדחקו המפרשים יענין המשך הפלשה הזאת׳ ני לדעתם שמתחלת הספל עד סימן נין תונחה אמת היא ׳ הנה הספור הזה מק למקומו: והאמת נ׳ עד אז ובדיל משה תונחה אחת היא׳ ושם נשלמה, ונא הספול הזה על מקומו נשלים' ואחרי ספור הדנר הזה אשר עשה אז משה, ינא ספור הניית אשד נלת אתם נערנות מואג מלנל הנרית אשר נדת אתם 3חורנ: אמל «אין