Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 146]

( 14* ) MS •א3' זצ״ל); וכן אס חנול תחנול שלמת רעך עד גא השמש תשיגנו ל1׳ יי׳ו תשיגנו פוזלת אל החנול צדנלי לאנ׳ע; וכן לא תחוס עינך עליהם ילא תעמל אתאלהיהס ני מוקש הוא לך׳ פירושו, המעשה הזה(החמלה *גליהם) מוקש הוא לך; וכן לאהנה את ה׳ אלהיך לשמוע, נקולו ולדנקה ני ני הוא חייך ואורך ימיך. פירושו, ללעתי, המעשה הזה(לאהגהאת ה' ינו') הוא חייך ואורך ימיך; וכן אם אמור אומר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ונאה, פירושו קח הסימן הזה(כפירוש לגי יוסן> קמחי){ יק הוא אשר לגל ה' לאמל גקרוגי אקדש ועל פני כל העם אנגל. קידושו, לפי לעתי, וני המעשה הזה שעשו גניך, הוא אשר לגל ה׳? •(וזה לדעתי פירוש, הנמוג; אחשוג פחסלה ה״א התימה כאשל מסדה גמה שנמוג ולא למדתי חכמה ולעת קלושים אלע? וכן וצתה ה' אלהי ישיאל הודיש את האמודי מפני עמוישדאל ואמהתירשנו? ונןאתהעתה מעשה מלונה על ישראל? וכן והוא איש אחל לא גוע נעונו? וזולתם לגיס/ חסדה נהם ה׳א התמה; אף צאן הלא הוא כאלם המוכיח את תגלו׳ ואומל לו: וכי זה נקרא קיום התורה? והטעם׳ וני המעשה הזה שעשו גניך(שהקדינו אש זרה על הקטורת, ולא הוחילו שמדל אש ««דוס, לאכול אומה. נדרך שאכלה את העולה. ומעוך זה היה נגול אלניס מתרנה), הוא קיום מה שאמר הקג״ה שיתקדש נקדוגים אליו׳ ייויעל להם, ויקדשם לנהן לו, ועל ילי כן יאמינו נו נל העם? והיכן 7נל? ואת אהרן ואת גניו אקדש לכהן לי ונו', וידעו ני אניה׳אלהיהס, 60ר הוצאתי אותם מאדן מצדים לשכני נתונס * והנה חטאו כלב ואגיהוא. ני מנעו ממנו׳ כביכול. לעשות לעיני כל העם נס גלול, שהיה נלעתו לעשות, להודיע ולפרסם יותר׳ שהוא שונן נתונם; וזה הוא מה שרצה ״שה להודיע לאהרן, למען ילע עלמה מתו, ולא יפליג להצטער עליהם; וכששמע כן׳ מיל וידוא אהרן, כלומר שנח ושקט מהצער הגדול שהיה מצטער על מות גניו, טדס ילע למה נקנסה עליהם מיתה ׳ וטלס ידע תהיה נמימתס קידוש שמו יתעלה); אף כאן לא לחוקה היא׳ שיהיה ננוי אנה הוא לך, חוזר אל מעשה אמידת אמי הוא * אמנם דקדוק מלת מסות נך ה1א: סצ״ף משמשת, וסולן ענינו לנר מסית , כמו שנתנ לש*י על וגלם עננים סותה: וצנעונין הוא גלשו! סותה ׳ שהאשה לונשתן׳ ומסיתה נהן את הזכר ליתן עיניו נה (ואף על פי שאין פירושו עולה יפה לפי הנללתי ׳ ני זה ענין פתוי ולא הסתה; מנל מקום מלגליו למדנו שמלשון הסתה נגזר שם לגל סות), וגן ננתונותקי״א: דשמא מאמר אינו מלוה, תלמוד לומד סותה. ופירש K. t דש״י