Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1827 - תקפ״ח
- Date
- 1827-01-01
- Page
- [Seite 145] (sequence 145)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/4782723-4784499--1921-4784645- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ס׳ז) ני המשית צריך שיאמר: יש ידאה במקום פלוני, גל אונסו, גל שותה, גל מטינה, נל מריעה; ונן צריל שיאמר: כל היא מובמנו ונן יפה לנו: ני זה יאמרו ענין ההסתה, להצדיק הדבל בעיני האלם, שיאמין שנן ראוי לעשות; אבל האומר: נלך ונעבוד, מפני ההנאה הנמשנת מעמלת האלילים, נלומד להתיר עדיות וכיוצא נזה י אין זה משית, דק מפתה• , על "פי הדנדים והאמת האלה אני מפרש אחל מן הנתונים השתומיס שנתודה, הלא הוא: ולשדה אמר הנה נתתי אלף נשף לאמין הנה הוא לן נשות עיניס לנל אשד אתן ואת נל וננחת; וזה לן פתרונו• ראשונה הוניח אנימלן את אנרהם: מה עשית לנו ומה חטאתי לן וגו׳; אנל הוא מצא מענה, לאמי להציל נפשי עשיתי זאת: ואנימלןשלא מצא תשונה, נתן לו ממנות, למען יתפלל עליו• אחינן נא אצל שרה להוניח גם אותה ולשמוע מה נפיה: ומה אמר לה? נמש עמה נלנרים לאמי הנה נתתי מתנות, כערל אלף נשף, לאיש אשי קראת אמין: ולעי וראי ני דע ומר אמרן עליו אחי הוא, ני הנה הוא לן(המעשה הזה שאת עושה, שאת אומדת עליו אחי הוא) נשות עיניס, בלומד נפשית העיניס, לנל אשד אתן, נלומד לנל הקרובים אלין ורואים את יופין, נלומר שהלנר הזה מנרה נן תאות נל רואיו; ולא זו בלבל, ני גס ואת נל, כלומד לא לרואיו כלבד, אלא גם לנל אלם שנעולם, ני דוב «ופין יתפרסם, וכל אלם ישמענו, נלין ששמעתיו גם אני, אשי לא יאזין, דק השדים הללו אותך אלי: וטעם ההסתה הזאת, ני נראומנואת יופיו, ונשומענושאיןאנרהסאישן, יק אמין, נחשונהיותך פנויה, ולא נשמר מלקחתן לאשה, נאשר לקחתיך אני, נתוס לנני וננקיון נפי: ואס לאהבת אישן עשית זאת, איה אפוא אסנת ן אליו, בהיותן נורמת שנחשונ היותך פנויה, ונל החפן יקחן בחזקה? והיא נונחת, וקבלה תוכחתו, ני א ינלה לענות אותו והגה מלת הננוי הוא (הנה הוא לד), איננה חוזית אל לנד אמור קולס לנן, דק אל לבד נרמז ולא פורש; ופירוש הנה הוא, הנה מעשה שאמרת אמי הוא, הוא לך נשות עיניס• ונבל מצעו נמקראננויס הדנה, החוזיים אל לנר לא פורש, אן מוגן: כגון והיתה צעקה גדולה ננל ארן מצרים אשר נמהו לא נהיתה וכמהו לא תוסיף, הננוי שנמליו נמהו חוזר, לדעתי, אל הלילה אשר היתה נו הצעקה, כלומר לא נהימה צעקה ולא תוסיף כאשד היתה בלילה ההוא(והטעם, לא על נובל הצרה, ני יש רעות קשות הרנה מן המות הנא בפתע פתאום; רק הוא על דוב מספר הצועקים, ני אין בית אשר אין שם מת: נן השכיל לפרש אלוני אבי