Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1827 - תקפ״ח
- Date
- 1827-01-01
- Page
- [Seite 144] (sequence 144)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/4782723-4784499--1920-4784644- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ä&t ( 1i3 ) MSS 1זאת שנית תקת לך ה3דלת שלשת הפעלים פתה* השיא* הסית♦ המפתה מלאה לאדם ההנאה אשר תנא לו נעשותו הדבר; והנפתה עושה ה37ר 3ע3ור הטו3 אשל יקוה ממעשהו: וני יפתה איש 3תולה « השמלו לנס פן יפתה ל33נס/ פתי אוו אישן/ פתי אומו (שתאלצהו, ע7 שימצא הנאה 3הגי7ו אליה, כי אז תחלל תהציק אותו), ני לפתותך 3א (להתרצות אליך, שתחשוג שיהיה נעזדך וזה להציל נפשו מני שחת,על ני מתחזק היה לפנים להמליך את איש נשת), מי יפתה את אחאב (מי ייפה ה37ר 3עיניו׳ וינטימהו על הנצמון), אס אלאה אול ני יהל וירח יקר הולך ויפת נסתר לני ומשק ידי לפי(וחשנתי היות ממש ותועלת נענודת המזלות, והקל3תי ידי אל סי לעמתם, לשם ניטד, נדלך שהישמעאלים עושים, ונפיווש לני מאיר עדאמה), ויפתוהו לפיהם(אמלו לענדו, ולעשות הטו3 נעיניו), בכי אס יפתוך חטאים, ונן איש חמס יפתה רעהו(ינטיחהו שיוליך אומו לדרך טונה, ואחל נן) והולינו 73ל1 לא טו3, וכן פתיתני ה׳ ואפת, לא הודעתני נל התלאה אשל תמצאני נלנתי נשליחוחך, וחשנתי ני יגיעני נבול ויקר, ולא שחוק. נל היום; גס ני נאמת לא היה הפתוי מצל הקדוש נרוך הוא, ני ננר אמר לו ונלחמו אליך המשיא משיד הידאה עמי שהיה נמנע מעשות הדני מפני הילאה: הנחש השיאני(לא מות תמותון), אל ישיא אמכם חזקיהו(ה׳ יצילנו); השא השאת לעס הזה (לאמי שלום יהיה לנס), אל תשיאו נאשותינס (לאמי הלון, ילנו מעלינו הנשדיס), אל ישיאו לנס נניאיכס, שהיו אומרים בעוד שנמיס ימים ישבור ה' את עול מלך S33 * המסית אומל ני טו3 הדנר לעשותו, לא להנאה נמשנת ממנו, רק למען האמת והצדק*. כי ישימך אחיך 3ן אמך (שיאמר ני כן נצון והגון לענוד צנודה זרה פלונית, גי ראויה היא להיות נענדת), אס ה' הסיתך ני(נתן נלנך כי 3ן מות אני), ויסת את דוד נהסלאמר לך מנה את ישראל(העלים ממנו האישור), ויסיתם אלהיס ממנו(נתן נלנס ני לא נכון להם להלחם אתו ׳ ני לא היה מלן־ ישראל ׳ ומלכם צוה אותם לאמד לא תלחמו את הקטון ואת הגדול ני אם את מלך ישראל לידו) ׳ ותסיתני נו לנלעו חנם (הצדקת הדנד נעיני), תן יסית אתנס חזקיהו(לאמד ני נכון לנטוח נהי), ני נלון נן נדיה מסית אותך נכו, משדל'אותך נדברים, עד שתחשוב כי טו3 וישר להדחיק אותנו מלנוא «צרימה, למען תת אותנו ניד הנשדים להמית אומנו, וזה להנקם מענו על נל הרעות אשד הרעונו לך ולו לפנים מנא.ן אמרו »נמים(סנהדרין