Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 132]

8! ) 4<eז ) *m כהליוט המתנקם, עכשו אינו אלא כדיין המעניש על לוע המונה־ ונן ונעסתה צרתה. היתה משתדלת בכל ינלתה להכעיסה , ועדיי? לא ידענו אס היתה רנה כעסת, עד שחזל ואמל מדי עלותה בבית ה' נן תנעיסנה ותבנה ולא האכל אבל בתועבות יכעיסוהו ולביס כמהו, ידוע ני לא 5אעלי אלא לסגל את האזן, וכבל מפולש האותי הס מכעיסים? מות* הממית גולס שימות* ואפשלשימותלאמלזמן; והממותתמסיים בידיו מיתת מי שהוא מסונן: נמנואל בבית האוסף וגם בבכולי העתים לשנה תקפ׳ו ־ נח.ל♦ אלה אשל נחל משה בעלבות מוא3/ וכן אלה הנחלות אשל נמלו אלעזל הנהן ויהושע בן נון ׳ ענינס שהם בעצמם מלקו האלן יפעל בין נוחליה; אבל ני אתה תנחיל את העם הזה וחבליואין ענינס אלא תגלוס להם שינחלוה על ידי שתכבוש אותה לפניהם; ונבל ידעתני פעילת הנחלה איננה אלא החלוק• עיר. מעולל בפעל ובידים: והוא עולל את חניתו, ונן ועולל עליו ה' צבאות שוט, שיהיה השוט יוצא מדלך המגע, אשל יאמל עליו אצבע אלהיס היא; מעיל גולם התעוללות באיזה דלךשיהיה: הפילותימצפון ^שר ♦ המקבל העשילית יקלא עושל: צאנכם יעשול; המתעסק גהפלשת העשילית (אשל היא מלאכה אלונה) יקלא מעשל; עשל לעשלכו לך; והנותן העשילית לפני חבלו ומניח לו שיקחנה לו, וגולם לי שיעשול, הוא יקלאמעשל בהפעיל! וזה טעם ני תנלה לעשר> לא שישלים ההפלשה, אלא שישלים הנתינה וההוצאהמביתו, וכן והיה הכהן יעשל הלוים! ענינו ני נשיתנו המעשל של הלויס יהיה גס הנהן,נחשב 5ליי ויקבלנו גס הוא סלט־ מפלטי מאויבי׳ הוא המתעסק בהצלה; ויפליט ואין הציל הוא האליה המניח לטלפתו שתמלט מעצמה, נדי לצחק בה, נפילוש מי שלמה 1עחי!רהן במליצת ישולן; וכן ומסיג ולא תפליט ואשל תפלט לחלב אתן, סולדיסוג לאחול ולא יצא מאליו מן הבטן, וגס אשד תפלט כחזקה ובלוג השתדלות המיללת, גס אותו לחלב אתן ’ קדש׳ מקדיש גמאמל או בלב בלבד׳ מקדש עושה שיהיה קדוש בפעל; קדש לי כל בכול, הקדשתי אותם לי ־ יוה, הנותן משקה לדויה יקלח ממה בבחינת נתינתו, ויקרא מלוה בבחינת שגלם לאחל שיהיה לוה: תלמיה מה, תן להם מטל למיה; ושמה לא ישוב ני מס הלוה את האדן, יגלום לה שתהיה דוה; 1 ומיתי 3