Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 131]

( 1S0 ) *e 3ער ♦ וגעי עליה הנהן עלים הטעם שישגיח עליהם נל היום; א3ל המנעיר את הנערה הוא מתחיל נפעולה והיא הולנת ונשלמת מאליה וננר דאה לני שלמה!ע״ייצןהן נחנמתו את ההנדל הזה׳ וחש3 היות זה עצמו ההנדל העצמי והכללי שנין נל פיעל והפעיל / ודבריי קרונים אל האמת, ואינם עצם האמת־ וכן נענין אחל ני ינעל איש שלה או נרם׳ יגלום על ידי אחדים , על ידי שישלח את נעילו ונער נפעל נשלה אחל ־ גאל ♦ נמה גאלנוך ׳ הוא נדעת וכוונה, שנתכוונו מתחלה לכך; וכל מלנושי אגאלתי הוא גלמא נלנד, שלא נמתנוין י גדל. נניס גדלתי, מעאמעט; ותגדל חסדך, העולה פשוטה• חלף♦ המחליף לנושו לוקח לו לנוש חדש ׳ ומניח לאחל שימלוך ויגלה: כלנוש תחליפס ויחלופו, וצן והטהלו (טנלו נמים מעודכם עלומים) והחליפו שמלותיכם; אנלוימלף שמלותיו, לבוש היה, ופשט אותן שעליו ולנש אחרות: והנה המחלף פועל גידים, זהמסליף גורם נלנד נהמנעו מללנוש הנגד הישן ־ ♦דע ♦ המודיע לנר לנן אדם איננו פועל נו הידיעה נידיו, אלא גורס נדנדו שמאליה אנא הידיעה נלנו; לא נן ידעת השחל מקומו׳ שענינו נפעל לא נדנריס, כלומר, האס אתה נידיך שמת נטנע1 שידע מקומו? ♦חל ♦ שני מיני תוחלת והמהנה יש: יש הממנה שאימה גורמת לאחר שיעשה שום לנר, כגון המצפה למטר, שאין תוחלתו מולידה אומו׳ וזה נקדאמיחל: ויחלו כמטר לי; ויש ממתין ונמנע מלפעול, ומניח שיפעל נתון נך חגרו, כגון השותק ועל ידי נן חנדו מדנד, וזה נקרא מוחיל׳ מפני שגורס לאחר שיפעל: והוחלתי לדנדיכס, וכן ואהי כאיש אשר לא שומע וגו׳ ני לך ה׳ הוחלתי אתה תענה, ונן 1הנה אנכי יורד אליך להעלות עולות ונו׳ שנעת ימים תוחל על כראי אליך, תתענג מלהקריג להניא לי שאקריב אני, ונן לא נן או״חילה לפניך, לאטו3 שאאריך 5פניך ואמתי? עד שתלך אאה ותנהו ילד♦ המילדת עוזרת כלידה נידיה, והמוליד גור6 הלידה: זהסנא רחוקה, וזו סנה קרונה כעס. המכעיס גורס לאחר שינעס, והמכעס מתעסק ומשתדל להכעיס גס אס לא מעלה נידו: הס קנאוני נלא אל כעסוני נהנליהם, השתדלו להכעיסני, ואני אקניאס כלא עם כגויכנלאכעיסס, עד שיכעסו נאמת; ואם ה־האומדהם הכעיסוני ואני אכעיסם לא היה נראה אלא - . כהדיוט זו.::!!!: ין.! t 1 י ’!f l I