Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 130]

&* ( ui) ) H3 לגורם > ייקרא מפעל נשהנוונה להודיע ני הוא ממש הפועל ניליו* מפעולות האלהיות ישתמשו בהפעיל כשאין הכוונה אלא לועי שהוא הגורס/ זנפיעל כשהכוונה להורות שהפעולה יוצאה מהמנהג הטבעי ואצנעאלהיס היא * גס י3א הפיעל 33חינת מעשה הפעולה, וההפעיל בבחינת היוצא מן הפעולה והנה כל אלה ענפים אשל משרש אחל יצאו, וכלס מסתעפים מ! ההוראות הנלליות אשר הצנתי בתחלה לאחל אחל משני ה3נינים האלה ועתה אל3ר לפניך ילילי על <ןצת מן הפרטים, כאשל עשיתי נננין פיעל, ישמע מנס ויוסף לקח אבד♦ המא3ל מא3ל 3ילים: א3ל תאכלון את כל העקומות; המא3יל גורם טל ילי אחרים*. לתת אותנו 3יל האמלי להאנילנו, או גורס שיא3ל מאליו: ונתן מלכיהם 3ילךוהא3לת את שמס מתלות השמים / מגיוס להם שיאכל שמם על ילי שתכליתם, לא שתתעסק גילך לאבד את שמס. דק הוא לנר הנמשך מאליו; לא נן ואגלתס את שמם מן העקוס ההוא, ני מצוה להחליף שם המקום בשם אחר ׳ נקנלת רבותינו, ומנאן יצא להם גם כן מה שאמרו (שבת ק״ך) ואבלתס את שמם מן המקום ההוא לא חעשזן כןלה׳אלהיכס, עשייה הוא לאסור נלמא שדי / הטעם/ מללא נתיב והאגלתם בחל. ויבהילו להניא את המן, השליחים הבהילוהו וגס הוא התפעל מעצמו ונבהל ל3א אל המלך 3לצון לנו, וכן והנה הוא מצורע נמצייו ויבהילוהו משס וגס הוא נלחף לצאת: לא נן לידאס ולנהלם ♦ וינהלו פחל פתאום / ונסופמך תנהלם, בכל אלה אין הנבהל מתפעל כלל נלצונו אלא נעל נדחו, וכן פרעה נכה אמר ואלהים אמל לנהלני/ לומר שאינו אלא מונרפ ככר ♦ המבכירה היולדת בן היא פועלת עמו! ני גם הילל מסייע נלנל נצאתו מרחם אמו; אבל המננל(לא יוכל לגכר את 3ן האהונה) הוא הגוזל על אחל מנניו הנולד כנר, שיהיה הוא נקרא בכול/ ופעולה זאת כלה תלויה 3אנ ׳ ואין הנן מסייע עמו כלל; וכן אך נגור אשל ’נכר לה' ננהמה פירושו ללעתי נך הוא: גכור שראוי לנכר אותו לה ׳ שיאוי לקונהו לגזול אומר היותו ננול כלי שעם זה יהיה לה׳, לא יקליש איש אותו. ועלות אשל יבונדלה', הן נמו מאמר מוסגר: אך3נור(אשל אמנם ידוע ני מצוה לבכר אומו לה׳), אם הוא מן הנהמה לא יקדיש איש אותו* אבל לחלש-ו יננד לדעתי איננו מענין זה, לק הוא פעל עומד: לא יתום פריו ני אם לחלשיו יננר, נאשר ישלמו החלשים הצריניס לנשולו יהיה הפרי ננוריס, נלומר מן המקדימים להתבשל ט 1 יער