Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 95]

g4 ) fcü ) י<2 צך אמר שורונלאוי״ו, למען יהיה גס הוא רשומו גירי, ויזהרו מאל מלסמוד אותו; והנה נסיני לא הוצרך לעשות רוסס ניכר על איפור ממדי! השוד, ני מי שאין לו שדה ואינו עונד אדמה לא יקבל מן השוד מועלת מופלגת, נתועלת אבד יקבלו ממנו עונדי אלמה/ אשל שווליהם מנינים עליהם יותר מנשיהם והנה הטעמים אשד אני נותן לדוג חלופי הדנדות מיוסלין נן על האלן הזה, שהראשונות נאמדו ליושבי מדנר ואונלי מן, והאחרונות לבאי האדן; ונאן יש לטוען שיטעון: והלא בזמן ממן מודה לא נגזלה עדיין גזרת התמהמהה נמדנד, ואלמלא דנר המרגלים < מנן! ומיד היו נאים אל הארז, והיה המן נעצר: ומה הפרש אס כן נין שומעי הדמות הראשונות לשומעי השניות? והלא נלס נאחד היה נמדנר , והיו מקוים לבא אל אלן חמדה בימים מועטים — לזאת אשיב, ני מלבד שהדמות השניות נאמדו אחדי נבוש שיחון ועוג, והנה הפרש גדול נין הדור ההוא לדור הקודם, והוא מה שיספיק לגרוס הוספת מלת שדהו וניוצא נזה; הנה עוד אין ספק ני היה מנוונת משה בדמיו האחרונים לחזק לנ נני ישראל׳ ולהסיר מלבם יראת ענוב הדש, ולפינך נחר לתקן דבריו באופן שיבינו מתונס ני קרוניס הם לנא אל הארז יותר ממה שהיו קרובים אליה $ה ארבעים שנה• תחקור, ידידי, בטעמי החלופים האלה אשדאנני נותן לפניך היום ובחנת ותדע את יקר מפארת מנמת הפשט , אשר הזילו כאחרונים כבודה והדרה, ויסירוה מנגידה, נאלו לא מעצור נח לפרש למי אלהיס חיים על נולים, כאלו לא ידונל נכבדות/ ני אס בדלני הרמזים הדרשות והסודות, נאלו להם למס נתנה הממשלה הראשונה« להוציא לאור מסתרי התורה הנאמנה, נאלו החקים והמשפטים והעדות׳ משלים וחידות, והפשט אשר היה לראש פנה, אצל חנמי התלמוד וחנמי כמשנה, אשר הורנו ואמרו לנו אין מקרא יוצא מדי פשוטו, השפילוהוען ארן. הגיעוהו עד שאול, הניחוהו להדיוטות• — והיה ני תאמר אלי, ידידי אשר אהנתי, מאין יצאה הרעה הזאתלנו? ומי הדיח המון תופשי התולה, לשנות את דדנם, ולחזות לנו משאת שוא ומדוחים? לא נפלאת היא ממני ולא וחוקה, לא נשמים היא ולא מענר ליס היא: הגאוה, אהבת הנבול, והחנופה, הן לנדן הדיחו את לנ המון הלמדנים מדרך הפשט: אחל הוא הפשט, ניאמתהיאהאמתי מקומה צד מאד, אין דדך לנטות ימין ושמאל, הקולע אל השערהימצאה׳ והנוטה נה ונה מן הנקודה ההיא הוא תועה והנן רואה ני לא טו3 הדנל בעיני נל רעי לב, לשמוע נל היום מפי רעיהם; תעית׳ תעית, שקר