Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 91]

SH ( go ) 40 המנאל להס מכף למתן תולה, נפרשת אתם ראיתם, אשר זה ענינה; אתם ראיתם ני מן השמים דנרתי ממכס׳ כלומר נלי שתצטרכו לעשות לנס שום צורה להוריד עליה השסע ממרומים; לפיכך לא תעשון אתי, לא מעשו לנס שוס צולה נכוונה שהיא תהיה אתי ואני אתה עדשתענדו אותה ותתנוונו לענוד אותי: לאגן;אלהי כסף וזהנ לא תעשו לנס; לק זאת מוג ל לעשות אם תחסו^להוייד עליך השפע העליון: מזנחאדמה מעשה לי לזנוח עליו. לא לעבדו; ני אמנם ננל מקום אשל אזכיר את שמי שלא אמנע אומן מעשות שם מזנרו׳ אנוא אלין ו3לנתיך/ נלי שתעשה לך שוס צולה־ הנה, נגד נאסרה עליהם נפירוש עגולת נל פסל, אף עם הכוונהלשמים• החלוף השני• ששווי״ן הנוספות נמשנה מולה , ואלו הן: פקדעון אנות על בנים ועל שלשים, לא מרצח ולא תנאף ולא מגנוב ולא תענה ולא תחמוד ולא התאוה ונל הווי׳״ן האלה איזשונ שלא נאד להודות על ענין חדש כלל׳ אלא נמו שאמרו בפסיקתאדדניעוניה(הונאו דבריה במנחת ש״י): למה ולא ולא? לפי שנשנאמרו מפי הגבורה נאמרו בהפסקות זה מזה לעשרה פרקים (נלומר ׳ נדרך נל מי שמספר דניים הלנה ונלם חדשים ׳ הוא מפסיק נין דני לדבר), לכך נאמדו נלא ווי״ן; אנל משה אמרם ביחד כקורא נספר (כלומר׳ נאד0 הקורא דניים שאינם חדשים, והוא חורז אותם זה אסל זה נוי״והעטף), לכך נאמר ולא תנאף ולא תגצג החלוף השלישי י בדנרות הראשונות כתוב זכור את יום השנת / ונאחרונות שמור והנה הנדלת שני הפעלים האלה גלויה ונינרת, ני הזכירה היא לשענר׳ והשמירה להנא; הנותן לנו למה שהיה יקרא זוכר, ונהפך שומר נותן לנו למה שיהיה׳ נמוואניו שמל את הדבר׳ נתן לנו להסתנל היחקייס החלום; ושמרתם את היום הזה לדורותיכם חקת עולם, מתנו לננס מתי ינא יום הפסח ותעשוהו; ונן שמול את חדש האביב, שומר רוח לא יזרע, וזולתם ־ והנה מנרות הראשונות כתוב זנול את יום השנת, והטעם׳ זכור מה שנצטוית ננל נמדנל סין לקדש את יום השנת; ואמר נענין השנת לשון זכירה׳ ני זו לנדה ננל עשרת הדנרות מיצוה ששמעוה ננל ויפול בה לשון זכירה * ולא אמר להם שמול את יום השנת, כי לא היו צריניס לתת לנס מתי יבא יוםהשנת, ני המן היה להם לסימן; אבל נערנות מואב, סמוך לניאתס לארז, ועוד מענ1 •שנות המן׳ הוצרך להזהירם שישמרו את יום השנת מתי ינאי ואס מצאנו גס קודם לכן ושמרתם את השנת, וכיוצא נזה, אין זה סותר דנלי; ני שמילת יום השנת היא נתינת לנמתיינא, ולא היוצלינים לזה נמדנר, אן שמידת השנת איננה אלא ההמנעות מלמללו , דחלוף