Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1827 - תקפ״ח
- Date
- 1827-01-01
- Page
- [Seite 90] (sequence 90)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/4782723-4784499--1866-4784590- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
s* ( 89 ) *■e שיהיה לו הפסל ההוא לסימן׳ יראה אוחו ויזכור את אביו שבשמים, ויחשוב כי על ידי שהקדיש אותו לשמים, ירצה ה' במעשהו, וישרה שכינתו על הצורה ההיא; נאשר ישרה אותה על המקדש העשוי לכבודו זאת כיתה טעותם, ומצאו לו צד היתר בדבור לא תעשה לך פשל וכל תמוכה ׳ ועל הדרך הזה קידשו הדבור: לא יהיה לך אלהיס אחרים על פני, ואלהיס אחדים שאמרתי אפשר שיהיה באחד משני פנים: אס שתעבוד צורה חדשה שאיננה במציאות, וזה ענין לא מעשה לך פסל; ואס שתעבוד אחל מהנמצאים הטבעיים, וזה ענין וכל תמונה אשד בשמים ממעל וגו׳, ני באמת מלת תמונה אין ענינה צולה מלאכותיית, כי אם צורת גשס טבעי, ונמשך מזה ני איסור הפסל אשר יהיה כתבנית אחד מהנמצאות הטבעיות י. והוא לסימן ולא לאלוה, לא פורש ננצשדת הדברות• ומזה נמשכו אחדנן לעשות העגל, ואין ספק ני לא קבלוהו עליהם לאלוה ממש, דק לסימן יומז לאלהי אמת; שהדי אמרו עליו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארן מצדים: ואיך יאמרו על העגל ני הוא הוציאס ממצרים, והוא בעת ההיא לא היה אלא באזני נשיהם? הלא על נוחנו נאמד שעשוהו לסימן * ומה שאמדו עליו אלהיס אשד ילנו לפנינו, לא אמרו אלא בחשבם שתשרה עליו שנינה, ויעמוד להסבמקוס משה(ואלהיס שאמךו אינו אלא עודה ומנהיג על פי ה', כמו ואתה תהיה לו לאלהיס); גם חשבו שיהיה לו יתרון על משה, ני משה מחר מת, וה$גל לא ימות; ני לא התעוררו לעשותו אלא מיראתם שמא משה מת, ונקשו להם מנהיג שלא ימות, ולולא זאת נבר היו מקימים עליהם לנגיד את אהרן, אלא שלא היו רוצים בנשר ולס, וזאת כוונתם באמדס ני זה משה האיש וגו', נלומד להיותו הוא איש נמוגו על כן לא ידענו מה היה לו ואולי מת ׳ וצריכים אנו למנהיג שלא ימות לפיכך הוצרך משה ברוח נבואתו להסיר מלבם השנושיס האלה, ואעל להם במשגה הודה לא תעשה לך פסל כל תמונה. והנה מלת פסל סמוכה לכל תמונה והתבאר להס ני גס הפסל העשוי תמונת אחל הנמצאים הטבעיים אשד בשמים ממעל ואשד גאלן מתסת ואשר במים מתחת לאיז ׳ אסור לעשותו וסנה נעשן נמלמו תלונות אנשי און השואלים: היתכן לאנשים שראו בעיניהם מתן תורה , שישובו מקן ארבעים יום וישתחוו למעשה ידיהם? ני אמנם בעשרת הדברות עצמן מצאו מקום להתלות בו — ואס כן למה חדה אף ה' נהם עד לכלה? לשני טעמים קצף עליהם: ראשונה, נימי הרשה אותם לתת דבריו לשיע־דין, כ? באמרו לא תעשה לך פסל, כל פסל במשמע, יהיה בטבע דבר נתנניתו י*י לא יהיה לא תלק הנתוב; ושנית ני 6יסור עשיית צורות שיחול עליהן לוח הקדש, אף על פי שבעשרת הדברות לא התבאר בפירוש, הנה בפירוש ) המבאר