Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1827 - תקפ״ח
- Date
- 1827-01-01
- Page
- [Seite 89] (sequence 89)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/4782723-4784499--1865-4784589- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
SH ( 88 ) WS גא מיהודה אמר 3ל3ו כד3ריס האלה: אם אמת הל3ד, שאין 3ית האיש הזה 33ית אל, הנה מה טוב שאשוב עמו לאכול ולשתות; ואס 3ית אל ישי3ני לא אוכל ליזמו ולא אשתה מימיו׳ ולא יהיה עלי חטא, ני אמנם היהדה לבית אל לא נאסרה עליו רק ני נשונו אחוד מנית אל לא ישוב נדמו הראשון, וילך נדרן• אחר נאשר עשה, ובכן הלן אחר הזקן , על שהגיע לביתו שהוא 33ית אל; ונשהגיעלכס, ודאה היותו 33ית אל הנה היה עיף ויגע, ולא משל נמחו שלא לאכול־ אך הקנייה נקרוציו מתקדש, ולא נשא פניסלעייפותו; ובהפך לפדשס את המודא הגדול הראו? לדברי קדשו, ושאין לזוז מהן לא מרע3 ולא מצמא ולא מעייפות, עשה המופת הנורא ההוא, שיעמוד האריה אצל הנבלה ולא יאנל ממנה, למען ידינו נני אדס קל וחמר נעצמס, ויאמרו: ומה הארי הזה, שאין דינו אלא לדרוס ולאכול, הוא נמנע במצות בוראו מנגוע בנצלה הזאת הנופלת אצלו; נביא ה׳ על אחת נמה וכמה שהיה לו להמנע מאכול מה שהובא לפניו׳ מאחר שהוא עצמו שמע מאלהזו ההזאדה מאכול במקנס ההוא! ומה האיש הזה שלא חטא אלא מרוב עייפות, נך נענש; אנחנו הממדים את פיו לכבוד מלך רס ל3נ, על אחת נמה ונמה! ואחרי הדברים והאמת האלה ׳ הנני אליך לערוך לפניך החלופיס שנין לנדות ראשונות לאחרונות, אחד לאחד׳ החל וכלה; ולתת לכל אחד טעמו הנאות, בדרך הפשט הפשוט המתישב על הדעת, המתקבל לאזן שומעת ׳ והתודה והתהלה אל החונן לאדם דעת ׳ אשר לא בזה ולא שקן ענות רמה ותולעת ׳ המגלה סודו לענוי ארן ׳ ונותן מים קדושים 3נלי חדש החלוף הראשון• נספדשמות נתו3לא תעשהלך פסל וכלתמורה, ובמשנה תורה כתוב כל תמונה, בזולת וי״ו העטף ואשר אני אחזה לי׳ ני הוצרך משה בלוח נבואתו להשמזט הוי״ו, הזאת בדברות האחרונות, למען יהיו הדברים בלוריס, ורשעים לא ינשלו גס, וזה משוס מעשה שהיה ני הנה בשעה ששמעו ישראל על הד סיני לא תעשה לך פסל וכל ממונה וגו', מצאו מקוס לסלף את הדגול הזה האוסר בהחלט נל מיני סשל, והתחנמו בחריפות היצר להוציא מכאן היתד במקצת,וכדגדיס האלה אמרו בלבבם ־. הן אמת ני לא יאנה ה׳ סלוח לאשר יקבל עליו אחל מננדאיו לאלוה ׳ וקצרף יקצוף גס נן על העושה לו צורה חדשה מעשה ילי אמן, אשל אין לה מציאות נטבע, וישתחוהלס ויענדנה כאלוה; ואולם אולי לא יחדה אפו על העושה פסל נתננית אחד מן הנבראים, וזה לא לקבל עליו הפסל ההוא עצמו לאלוה (שאס היתה נוונתו לכך ׳ לא היה עושה הפסל ׳ אבל היה משתחוה אל הנמצא הטנעיי עצמו), דק יתנוין שיהיה