Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 50]

SS* ( 49 ) WS אשר על שאוץ דכיכן ר5יונו הלזלת חי לעד ׳ רכלזנר" דזבוקי יי י ־־ רזה! הה» עבדיאל אתי אחי עבריאל, אב.דתי ל_עד• ^או־ל יא3ד1ף ל!ל ולזמידי! קומו׳ עורוני לגליל 3מר נפש• זעקה;אעוער׳ אבל זיחיד *צעשה 3ל אתן פונות. א3וה ךמ*ה! אחי הנעים,’עבדיאל אחי׳ נעדר ממני מאת 5סק1י, לנצחי• - יששכר כעד שלעזעגעו סמבטיון אין גס איזדמן השוקדים בלימודים שלא הגיע לאזניו זנלון הנהי הנפלא סמגטייןאוסנטיון אשל על שפתו השנית אומדים היו« עשלתהשנטיס לאלפים ולרגגות, הנדון תנונתו הנסיית לרון גששת ימי השנוע ולשגות גיוס השגיעי, נאשר נמלא הסיפור הזה נן נספרים התלמולייס נן גנתג* חכמי העמים, נמו שנודיע נסמוך, אך לא היה עלן גין נותגי אומתנו מי שהתעולל לחפש גנד החקילה אחד מולא הלגליס ולגרד האוכל מתוך הפסולת נענין זס, אלא לונס פוסחים על שתי הסעיפים גאמתת מליאותו, לנן מלאני לגי לדשוס פה את המעט אשל מצא ילי לקנן מסגרות המאמיניס והמנחישיס, וגעלינת אלה מול אלה יצא המשפט קננו? אודות מה שינשד לקדג או לדחק נזה הסיפור' הראשון אשר העלה על שפתותיו זכדון הנהר הזה הוא יונתן גן עוזיאל שצתלגומו על פסוק כגל גל עמך אעשה נפלאות (שמית ל״7 י׳) נמג; ואשרינון מן לגיו לנהר סמצטיון ונהינון פרישן לא אתייליי לכל ליידי אדעא ונו', וגזה גילה לעתו שהי״תיעשה נפלאות לאותן השצטיס הגולים גאלן לא להם, אגל לא אמד שהנס יהיה ננהד עצמו 7וקא, ונן מסנמצא מזה גמללש גמלגד דגה פ' טין נ לאמר לאסורים צאו אלו שנתונים לפנים מן סמצטיון ע״כ, וגילקוט(שיל השירים סי׳תתקפ״ל על פשוק א!> עלשנו לעננה) אלו עשרת השגעיס שגלו לפנים מנהל ף <1 סענטיון