Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 31]

2* ( So ) US נטל! אוזן לקול ההמון? לכלב קטן, אשי שפמו ־־־ סנויטצע — לק וחל/ יקיא הלועז — שפיט£—; לאיש ה3למי יודע לפצות פיהו בחכמות וממחנס בשכוגו לחמן למיון> וללעג על חנירו, עמנו יאמרו הבריות: —ער הצוט חיינען שפישצען שניידענדען וייט׳ן — לאה הנדל לק נין — שפיטלע — למלה — שפיט,! י• — ושניהס שרש אחל, ובלשון ענלית מונניס אלה המה צאצאי שלשים שונים ואל תלמה לאלה מואר תלול ני הוא נגזר מן תל/ ויולה תל ע״ג תל, וימולגס — 6וי45עהיי5ט — והמתרגם אותו — צוויעגעטהיסזט — לא ניוון אל מטרת הוראתו* ואתה קולא נעים, אם לוח אסלת אתן נל אצא ללחום נגדן, ני הגלי! י מה ברוחי! — יששכר בער שלעזינגער* חקירה עצומה כדקדוה יושר ניקוד לשון עבר ♦ שלשה המח נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים (משלי ל׳ י״ח) ־ א זה ימים כניליס תמהתי על המדקדק המפורסם כן זאב שאמר בספרו תל׳ע ח״א מ״ב פ״ד סימן ל״ה, שאותיות כלב במקור נפעלים הניקוד העצמי שלהם תנועה קטנה, נמו בישכון לשפוט והשוא שאחריה נעה לנן בג״ר כפ״ת לגושים, וכן אמר ג״נ נחייב מ״3 פ״א* אן* שצדק אתו בנללמ״דשל המקור, אשדבנולם יבואו נג״ל נפ״ת של עי״ן הפעל לגושים, אולם באותיות ב' כ' הרוב הנראה לעיניס מצאנו בגל נפת 3עי*1 הפעל רפויים, והראי׳: בנפול לפגי בגי עולה (ש״נג׳ליל) בשכב אדוג♦ המלך' (מ״א א׳ ק׳יא) בכתוב ע?ןים(מילים פ״ז ו״יי) בנפול איויבף אל תשמח'(משלי נ*ל י״ס בנפול תרדמה (איוב ל׳’ י״ג) בנפול"תרדמה סס ל״ג ט״ו) ברבות הטובה רבו איוכליד, (קהילת Vוי) בנפול מגדלים (ישעי ל׳ לה) בנפול עמה מד צר(אינה א׳