Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 30]

»* ( ag ) US הבדל שרשים נרדפים דאש - חד - תלול* ׳שמעט אומדים ראש ההר (שמות יינו צ׳); הד חי/ לש׳יי 3מס' 3נ׳'מ נפרק השואל פדה׳ חו־צ חדה (צגיליםומי ה׳); הר גבוה ותלול (ימזקאל י״ז, נ'נ)> ומונניהס נראים 3השקפה ראשונה קדו3ים ונדלאיס, אולם נמעצז העיון נמצאם דחוקים זה מזה‘ והנה שני מו3ניסהראשוניםקדו3יסזל״ז3צ7מהומונדליס מצל• ופהנ3י| 3עין 3וחן הנדל הלשונות המזרחיות מן המעדניות! נחנו נאמד שהמלך עומל נראש הצם, אבל 3ל נחשוב שכל העם מצוייר אצלנו נתמיונה רח3ה והמלך על הקצה האחדת 3תמונה קצרה כמו נקודה חלה, לק הנוונה אשל המלך הוא ההתחלה מלמעלה למטה ואליו נשקיף נדאשונה , כי הוא הקורס לכל עמו ונו כלולות כל הכוחות הגדולה סתנונה 1העצה הצדולא ופאפאדת השלום והמלחמה המשפט וסעו/ מכל העם, כמו הראש אשל לו הממשלה על כל חלקי הגוף וכל אשד ילזמון עיניו יעשו יל׳יו ורגליו, והראש עומד נדאשונה למעלה מכל חלקיו ונן המלך קולס לכל עמו אף ני יעמלו נל נני עמו אחריו נד ננל איש אחדי איש אולם הלועז יאמר — דער קענינכזפעהפ אן רע'פ 1££קעש ספישצע — ויציירו נמו לנר אשל לו רוחג נצל אחל ונצר אמד הוא קצר׳ ויצייר ננה את המלך׳ יען ני הוא צפשנל העם׳ וריעות לנות נו יתאחדו ׳ כל לעיוני עמו נו יתלנלו 3ל יתפללו ונמונן הראשון שאס יאנה הענדי לצייר לנד אשר ינלה נקצהו למעלה יאמר ראש, הנה משאיל הציור הזה גס’על-חלק ההר מלמעלה׳ ונל ישקיף אז נעל הלשון׳ האס ההר למעלה קצר עלמטה או לא׳ וכן אמד הנתוג וננול ה' נאש אלכלת בראש ההד׳ ני אז 3ל חפן לאמור שננוד ה' חנה על מקום צל או מד׳ רק רצה להגייד שהכבוד הנגלה מנה על מקום היומי גנוה מכל ההר והוא ראש ההר♦ — ואם יאנה המלנר לצייר רני אשד נלה נקצה נישיעור דק׳ מנלתי הניט על רסנו הקהה, יאמר הר חד מן חדר [ואפשר שלדעת הדורשים החלשים נשלשי לשון עני נוכל לפתור ששורש חרר נגזר מן חד — רד׳ ר׳ל סי דד אחת נאשה הקטן והלק נגד גולל!(נל החזה] ומל הדו3 מנילה ההננה לנתק ולדקור ולנעון תוך דני אחל׳ ואז יאמר חרב חרה׳ ונלמ/יאמר ~־ 6יין פמרצעש שחערדש צויי! טסיצי־גער בערף —• נטח