Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 27]

^4 ( 26 ) ובאמת ללעת נעזעניום הוראת הנפעל היא פעל יוצא ע״ל פועל/ ולא יקשה מה שאמרתי עתה/ א3ל קושי' הראשונה 3מקומה עומדת• מה סנת3 בקר מן בקע — אוד. רחוק הוא ולבקרזס אין לו שחר, כי הכתוב אומד הבקר אור׳ עד אור הבקר, באור הבקר. ולדבריו יהי' זה כפול ־׳־־ ם;עחגצוםוזו0 — לאמור בקע — אור אור י גס קשה לי להאמין שהשחר יהי׳ מושג מודכ3 משני מושגים — צויין פחן צזויינו בעגרי55ען רעריווחטיפער במגרים — מן פעל 3קיעה ומן שם דבל אור׳ ושור הנקדא בקר יהי׳ מושג ראשיי — פריוזיטי5ער בע4רי^ ׳ חורבע<-רי^ *-־ הלא יבדיל האדם בין בוקר לערב עדם ני יבדיל בין נקר לצאן ואס כרי״ש 3סוף פתמהו מדוע לא ירחיב יצירתו גס על שרשי שחר׳ צפר, אשד לכולם לייש בסוף? ולא ידעתי מה זה הי' לו שלא פתל בוקר מן ברק ׳ יען שהשמש משלח קרנותיו וכברקים תרוצנה למלאות פני תבל בחצי אורן? ומעמד חילוף האותיות בל יקשה בעיני האומר שרש נחל נגזר מן חלק ויותר נראה לחלום ולאמור שם שחר נשתרש מפעל זרח, אשר הוראתו הראשית הלאות האדמימות כנראה מפסוק בתודה (ראשית ל״ח ל') יען שהוא דומה לאור דולק. ואח׳יב גם למראה לובן השמם, ואח״כ׳ ללובן הצרעת• והשי״ן היותר מרגשת מהזי״ן מורה על חוזק אדמימות השחר אשר אין ערוך עליה בכל צבעי הטבע. אולם עוד לא נסו אז כל העננים ׳ והראי׳ וחסדכם כענן בקר * ובצאת השמש לאט לאטויגיס קדניס לבנות מידו, אז נקרא העת בקר, כי אז נוכל לנקר הצבעים יומר׳ ני ניהל האדמימיות צבע הדשא והתכלת יחל שקערוליס; והמשך הנוקר יומר אלון מהמשך השמד׳ עד ני תצא השמש בגנולמה ואז נכון היום• ולכן אמר הכתוב הבקר אור־ ולאאמרהשחד אור־ וחז״ל אמרו הבריק השחר׳ ולשון חכמים לחוד ונו', והנה צנע האדמימות נקרא נערב׳ זע2ר ׳ ועי׳ש זה נקרא הכרכום החזק 3על3י זעפראן׳ יען כן נקרא השחר בארמית ובערבית צפרא. ואדמימות השחר בעברית צפירה• — אלהים יחנך׳ וחיית ולבית והיית נען שתול על ינלי מיס ז ידידן הדורש שלומן וטובתך כל הימים יששכר בער שלעזיננעד פתרון I;bt ,aaiaa