Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 22]

( 1 ב ) +<f זלא היו סם מעורבבים, אלא זהבים (־חרבייטער) 3פני עצמן׳ וכספין(יילבער־ארבייטער) 3פ"ע < וטרסיים (קופאערסווירע) 3פ״ע ׳ רגידייס (וועכער) 3פני עצמן ונשאנשני' או עני נכנס לשם׳ הי' מניר כל 3ני אומנתו ונפנה לשם ׳ וממפדנש הוא ואנשי 3ימו(שונה נ״א 3') ו3מושפתא (פ״ל שס) משייס, ומשם פרנסה יוצאה לנל ישראל׳ ו3אמת אלנשנלרי' היתה מפורסמת 33עלי מלאנות יהודים ׳ ונשהצטרנו 3א״י איזה נעל מלאנה או כלי יקד ׳ שלמו לשש (עיין יומא ל״ח א') ששלחו מירושלים לאלנסנדרי' להביא משם אופים גס מבשמיי ודלתות נחשת קלינותא (קארינטיסעט ער־,)) שהימה מאירה נשל זהב׳ לשער העזרה׳ ואע״פ שגס 3ידושליס היו אומנים הרבה ׳ שהיו יוצאים ממיל לקראת מביאי 3נוריס לשאול בשלומם (בנולים פ״ג מ״׳ג) * ובקדושין(ל״ג א') אין בעלי מלאנות רשאים לעמוד מפני ת״ח 3שעה שעוסקים במלאנתס ונמס תנאים ואמוראים שנגדו את המלאכה, מכם שאמדו מאמרים בשבחה, כאותם שהבאנו ׳ ועוד ר ישמעאל שאמר ונחרת בחיים זו אומנות(ירושלמי פ״א דפאה ע״ש) למקשה מעתה אסיר לאלם ללמד את 3נו אומנות ׳ בגין לנתיב והגית בו יומס ולילה והא תני ל׳ ישמעאל ונחרת בחייכו זה אומנות ופירש ניפ״מ שס כלומד דס״ל והגית נו לאו נל היום ונל הלילה ע״נ י ונראה דאזיל לטעמי' ■לאמר נבלמת (ל״ה ני) לפי שנאמר לא ימוש ספד התורה הזה מפיך׳ ימל דברים ככתבן ת״ל ואספת דגנך נהוג בהן מנהג דרך ארן ־ ופליג עם דשב"׳ ׳ דאמד התם בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע״י אחרים ואביי קאמר עלה הרבה עשו נר' ישמעאל ועלתה בידם/ נרשב״י ולא עלתה בידם• ונראה שלמד ממנו ר' מאיד תלמידו׳ שאמר בא ולאה כמה גלול נמה של מלאכה/ פול שבטלו ממלאכתו, חמשה, שה שלא נטלו ממלאכתו, ארבעה(נ׳יק ע׳ט נ ), ובתוספתא (שם פ"ד)אמרר׳ מאיל נמה חביבהמלאנה לפני מי שאמר והי'העולם• ע״ש ענין יקד ואמר עוד לעולם ילמד אדם את בנו אומנות קלה ונקי' (סוג׳ קדושין) והוא עצמו הי׳ סופר וכותב תנ״ך ותפילין ומזוזות• ובאבות ד״ל נתן פסוק מיוחל / כולל מאמרי הרנה חנמיס בשבח המלאגה ע״ש פי״א• ובברכות (י״ז א׳) מדנלא נפומייהו דרבנן ליבנה, אני 3ד«׳ וחגילי ברי' ׳ אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשלה, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתו נך אני איני מתגדר במלאנתי(נפי גירסת הערוך הנכונה על ערך נדי בלשון ראשון) ומזה נראה ג״נ אהבתם את מרישת השדה־ יל' יוסן>. שנתעסק בלחיים/ ואמי גלולה מלאכה שמחממת את בעלי' (גטין ס״ד ב׳) ועפי״ו נלאה שיפה פירש״י(3״מ ל׳ נ׳) על דיש ר׳ יוסן>, והודעת להם זה בית חייהם שד״ל ללמוד אומנות להתפרנס " לא נמו שפירש