Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1827 - תקפ״ח
- Date
- 1827-01-01
- Page
- [Seite 12] (sequence 12)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/4782723-4784499--1788-4784512- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
®4י (וי) ♦^!8 ל״ג אי) תפלס שאני/ ונוונתו כנד הסיליאפר שהחלו אז להתפרן« וימדי תפלומיהס בלשון ההוא ורצה שלא יהיו ישראל מפותיס וחוסמים הסס אס יתפללו כנוסח תפלתם׳ וענ״ז נשאל הקדיש בלשון ארמי, מפני שנתיסד בתפלה רק לאמרו בבית האבל, אחר האגדות, ונקרא יהא שמי׳ לבא דאגלתא (סוטה מ״ט אי) ובמקום אחר הרגתי ראיות ע״ז־ ולנן נאמל בלשון שינינו העם נמו נהא לחמא והלל שעלה מבבל לבר בלשון בבל ( אבות פיא ) נמו מלמוד נבל שחובל שם בלשון ההוא וזה הוא החילוק בין לשון מלמול בנלי לירושלמי, שהראשון בלשון בבלי ובשדי והשני בלשון סולסי• אולס אע״פ שהמון עס ישראל היו מדברים עול בלשו? סוריא גס אחלי ממשל הדומיוס עליהם, מפני ההרגל« מ'מ אחרי שהחלה אז לשון יופי להיות מושלת באזיא המערבית נחרו גס קצת חנמי ישראל לכתוב בה ספריהם נאלסתובלם ויוסף בן מתתיהו הכהן וילידי' האלנסנדרי במקומו• ואיש יהודי ששמו יחזקאל וחי זמן מעט אחר החרבן, חבר שיד גלול בלשון יוני פל גאולת מצרים, ומוזכר בקליובינטיו האלנסנלרי ונפי השערת קצת חכמי העמיס הי׳ גונמו נסתר להלהיב לב ישראל לתקות הגאולה• ולשב״ג התיל לנתוג ס״ת בלשון יונית (מגלה ט' א') ולבי בנו אמר נאי׳י לשון סורסי למה או לשון הקדש או לשון יוני ( ב״ק פ״ג א') מפני שלשו? סויסי היתה אז נושנת נבר ונלגרת לק נפי המון ישראל כלשון אשכנז בפי אחינו בני ישראל היום בארצות פולניא ולאוי לאמד עליהם ג״נ # לשון יהודית דייטם בארן פולניא למה• או לשון הקדש או לשון פולניא• וכן אמר י' יוסי על יהודי נבל נימי מלכות הפרסיים, והיתה לשון ארמית נושנת כנר ונשחתת בפי ההמון« וגדולי האיז היו מלנדים בלשון פלס, בנבל לשון אלמי למה« או לשון הקדש או לשון פרסי(ב״ק שם) אח״נ כשעלתה ממשלת הערביים מעלה מעלה« עם לשונם ביחד« אז נתנו רוב חכמי ישראל את חנורהס בלשון ההוא, נלניהו סעלי׳ גאון וכל הגאונים בתשובותיהם. ובה חבל לנינו האי ספר מקח וממכר« וספל שעלי שבועות« וכן הרמבים נל ספריו חוץ מספר יד החזקה, ונמצא גם נלי״ף איזה פלפולים בלשון עיבי* והס כלס נמס׳ נתונות דיש פ״ח יס״י נסוגיא דג׳ נשים; ואמי' דדמי בל חמא נתנתיההו לנכסי ונו׳ ב 1כן לימוד החכמות נעמיס הי׳ מותר ליסדאל גם משובח לעולם ודי לנו נמה שקראו לז׳יל את ידיעת העמיס בשםחכמה« ואותה הלא הללה שלמה בכל ספל משלי, וגס לומדיה בשסחנמיס, אשל באמת נבר קדאסנן ילמי' (י' ז') נמו שנמצא בברייתא 7פשחים(צ״לנ׳)חנמי ישראל אומרים וחכמי או״ה אומרים« וקצת גויסיןשם והולו חכמי ישראל לחכמי או״ה, ויר'יוחנן אמר נל האומר לנר,סנמה« אפילו באו״ה נקרא הנם(מגלה «>_