Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 290]

( 79 ) ♦& (v1 ו/[ל 37ל המשק והמלאה אשל סש3 בהגהת לעשצק נל״ת, אין התשובה שווה לנזק הזמן, ני כל מי לעיני 3חעה לו הוא זה ילאה שאין 373ליו ממש, כי הדס עמל ושתילה ויתלוצצו הסותדיס 3קל3 השגתו וילד שקל, ני הנה זה לשון השואל לאשון אין הולאות ערין מלת התעסקו מלשון ליב ומצה נו', וכן הוא לעת אורקלס רש״י והלאב״ע ,■לל״קושאל מקדקדי׳ ומפרשי המקרא ואין פוצה תה ומצפצף להוציא המלה הזאת מענין עסק שבלנלי מז״ל עכ״ל ׳ ובמחילה מנגיד השואל, שקל ענה 3ס ני ז״ל הדל״ק בשולש עשק׳ והתפעל כי התעשקי עמו, ענין עלילה עלעול מלוז״ל ויצאו עליה עשיקים פי' מעלעל לומר שלי הוא ענ״ל * הלאב״ע נתב ז״ל: עשק ילוע בלבלי קלמונינו, ובמוסף העלוך ערך עסק ז״ל ושמואל אמר זה הלוקח שלה שיש עליה עסיקין פי' ערעורין (א״ב ני התעשקו עמו מ״אאתעסקו עמיה) ענ״ל ׳ והלב החנם’ל' משה דעסוי תרגם עשק (צחנק־כחננען), הרי שאלה כלס השוו הודאת עשק הנאמל בתורה עס עסק הנאמר בלרז״ל לומר ששניהם מורים הוראת שתיס עלילה ועדעוד הפך ממה שהעיל השואל ׳ ולא לי זה שלגדיו סותרים לבלי1 המפדשיס ושקר ענה בם, אלא שהוא סותר את עצמו נמה שנתב אמל זה, זה לשונו: הרי שלעת המדקלקי' והמפרשים בהודאות מלת התעשקו מסכמת לדעת הפוסקים בנוונת בדנת לעסוק בליית ושאין הבדל גלל בין מלת התעסקו הנתונס נסי״ן ובין השודש הזה הסכל תמיל בדדז״ל 3סמ״ך ענ״ל׳ והננו לואיס שהשגתו מזויפת מתוכה יען קננו 3ה השקדוהסותדיס בשלוסישננו נאחיס יחלו אין פרן ואין צוחה בהשגתו׳ וזאת היא נפלאת יעיני׳ החנס יענה לעת דוח, אבל באמת אמר א״אנ״׳י בסוף סלל הסליחה -"ליצה הנקדאת פשע ארש׳ שיל התשוקה עשתה זאת, ני אמנם כן לרך כל מי שלרנולילך ולהשיג ולהתפאר בהשג יד, להיות תשרי.:ו גמלה מהשגתו, ולכן איננו רואה חוב לעצמו ני ענני הנבול המלו^;מאפילים זהד האתת והוא הדבר שלא חש א״א להשיב על נמו אלה ההשגות נ׳ זיופם נלאה בעליל לנל מי שעיני במינה לו, ואני לא ינלתי להתאפק ני לדך נערים לי* (ז) אולם בנידון הקריאה בסי״ן או בסמ״ך ׳ הנה אין הבדל גמגעא ביניהם, ומה יתרון לבעל הלשון ני אס לאות עיניו, ואחר שנעל הדין הולה שעסק ועסק מקרא ומשנה שויס במובן, ומהממארבמה שקלס שלשון המקדא הוא יותר צח ומבודד בקריאה ובמכתב מלשון המשנה׳ א״כ הלין נותן להיות המנתב.לעשוק גסי״ן׳ ואיןסענה מהבנין החלש׳ ני הנה אתנו בנינים יביס חלשים בתפלותינו והמה בנתונים נאשר העיר עליהם א״א נ״י איש איש על מקומו לאמל אין לו בנין בעברי או איננו על בנינו בעבדי׳ וגס זה נעור ועומד על מקומו, והעברי לסתעשק, (יעוי' ויעחר יצחק סי׳ נ״ל)׳ קינצי לדנליט, שלום מכלעבדיס, לדורשי לשון עבדים, ולהחנס השואל ומי נעל לברים, ולכל ישראל חבלים, מן הצעיד הצעיליס ־ היום עש״ק א׳ די״ת מרחשון פרןמ״וו לפ״ק. ש״מא שלמה בגז׳ יצחק לבית לוי מפאטגאב * נאים