Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 291]

(80 ) «a נאום הגותג הנה עוד תחת ידי תשוגות על דגר שאלה השואל ה׳ה הרגני סמדקדק מהו' טובי' מטמאן מפיעטרקוג אשר שאול שאל על איזה הגהות שנתג א׳א גסדר תפלה ויעתר יצחק, ואם יתנו לי מנהיגי האגורה מקום בין שורות מכתגיהס, אזי אראה להדפיסם כרשיון א״א נ״י אשר רגל על לשונו לומר חנם גני ושמא לגי והשיג חורפי דגר, וה' יראני נפלאות מתורתו אני״ר, שלמה הנ״ל• משלי מוסר• האשד. והדבורה בעד האשנב אשה נשקפת, ותרא דבורה קטנה מעופפת על כל עלי וטרפי הצמחים לינוק הדבש ומתוק מהפרחים ותאמר האשה אל הדבורה שמעי נא אלי נמהרה! איך.לכל פיחי הגן תשו קי, ומכלם הדבש תמצי וה־.׳ןי, אולי פורים בין הגפן ותאנה, שרשי פקועת ראש ולענה, הלא מות בקרבם? לכן תגידי, האם ממות לא תפחדי? ותען הדבורה בי הגבירה! כמוך כמוני ממות אירא, אך דעי! רק המתוק ינקתי, והארס והמר בתוכםהנחתי! החכמים בעיניהם, בהבליהם כעסוני, (א) ותחת רדפי החכמה הרדיפוג׳, לאמר: מלחמה אל תאכל ותטעם, כי מרה תמצא בה אהד הנועם, גם חמת תנינים וראש פתנים יינה, כל שומר נפשו ירחק ממנה! השיבותים: שמעו נא המורים! (3) אני אעשה, כאשר תעשינה הדבורים, אהדו הא ל לי (א) הבל מתורגם סה וובער^יבען, פצןרווורםהיין (י) המורים מתורגם פה!ינוכוען־רי5נוער׳!עוזרעד, כמו ולהורה נתן 3לנו וני'