Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 289]

( 7« ) «s שם ואס הס ז׳ל הורונו נוסח הגרנות, 3הדגל לש ונס לשון המשנה הורונו ועלינו לתקנם גלשון המקרא, אשד נן תשגו ז״ל, הטענה הב' אשר טע; מענין הלוגמא אשר מצא, נגר הניאה א״א נ״י גסי' הנ״ל כי ילע שכל טוען יטעו! עליו גנח זאת הדוגמא, ושם הנה על קדקוד זאת הטענה, ’זה החנם מאהגתו ההשגה עיניו השע לדאות גסי' הנ״ל, הטענה הג' גטולה נמשך לגיטול הנ״ל, אך ני אפס מקום לסמוך על הקגלה גקדיאה גמקוס שיש לחוש לשינוש ני הוא דגר המצוי ורגיל מאד להשתנש נפי ההמון או שנגה מאת המסדרים והמגיהים, וגל יודע מנין גהגהויו התפלה והסל־חה שהגיה אלוני אני נ״י, הוא זה ינין ני לא שקד מליו. ומה גס שניקוד לישג נדי נקודות איננו דומה אפי' לאחד הזדים הל׳ הנמצפיס נמקדא ביביוש, ליסיוד׳ לישון׳ ררוא׳ וגס אלה הזדיםיתנן היותם שמות נמו;סיוד המזגח (ייקיי* י') לנלהי יר’ןא ה׳(יהושע ג״נ) ונא השם נמקוס המקור, הטענה הד' משיווי הצווי עם המקור׳ לא כרירא ולא קיימא ני לא זו שאין לו אפי' עד אחד גמקדא גנפ״י ׳ אלא אף זו שיש לנו עדים לאלפים אשד יעמדו נגלו דרו־ת לצקת ללכת לחנה ונכה נל נחי פ״א יו״ד זולת הד' זרים הנ״ל, והנה לשבה עם ננל״ס ונלמו הלא המה גנתוגיס פ״ז פעמים, ולישג אין גס אמד נכתוגיס, ואיך נדחה פ״ז עדים ולגטא פי זדות על פי טענותיו אלה החלושות, והנה מאה נעליל הצלק א״א נ״י גזו ההגהה, והנאת ראיה עליה היא כמו שיניא ראיה מל הלמס והנשר והיין שהם משניעיס ומולידים לס טוג, הטענה הה' על דבר הפליאה שהתפלא מפלאות תמימי לעיס י ננוסח נדנת להפריש חלה, לא עלינו תלונתו אף ני היא לא לעזר ולא להועיל לו) גהשגתו על א״א נ״י, ואני אמדתי גחפזי שנשתנשה גפי, ההמון לק׳ להפריש נשי״ן ני הננון היות קריאתו גסי״ן מטעם הלא פרוס לרע3 לחמך (ישעיה י״יי) ומצאנו ההפעיל מענינו, מפרסת פרסה (וייויא י",*) י אך אנטל דעתי מפני למת הגאונים אשר נגד התעודדו על זה ואמרו שהיא מלה ארמית מתוקנת על דרך הענדית ני היא מטעם תרומה שת״א אפרשותא, אף ני אחר שמצאנו ננתונים הנפעל מטטם הפידול נמו נתון צאנו בפרשיות (ייייקאל ל״י) שפי׳ נפרדות זה מזה, ונן ואת פרשת הנסף (אס;זי יי) פי' פדילת הנסף שהפריד משלו: לתת . למלך, הנה נקל להוציא ההפעיל גמוגנו ני הנה גניניס חדשים דגים גתפלותינו נמו שהעיר א״א נהגהותיו, וזאתהגרנה הואיל ואתא לידן נימא נה מלתא ׳ הנה נפלה מחלוקת נין הפוסקים גנוסחה י״א להפריש חלה, וי״א להפריש תרומה חלה, וי״א ששניהם נאחל לא טוניס מפני ההפסק יעוין יו״דע סי' שנ״ח גט״ז וגש״ך, ואשר יראה לי הוא אחר שהנתוג אומר ראשית עדיסיתינם חלה תרימו תרומה עגמדני ט״י) ות״י חל מן עשד־ן וארנע תפרשון אפדשותא, ונן ת״א והאשננזי ונן פי' יש״י ז״ל א י כ זנינו לדין שנכון לומר להפריש חלה תרומה, פי׳ להפריש חלה אהת תרומה, ואף ני א*א נ״י הציג נסדר תפלה ויעתד יצחק הנוסחא הדומה חלה נלעת הש״ך, נמחילת כנוח לא ידע נעיניו השגתי ויודה על האמת ני היא ישרה נעיניו ־ (ו) ועל