Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 284]

2>♦ ( 73 ) *£5 להבין מולא שפתם לא במקרא ולא 3תרגוס׳ וקצת מהנחשביס חרמים בעיניהם יפרשו הכתובי' בפשטות של עומימיות ויעזרו בדרשות 7לשוס ז׳יל להעיר גס על עניניס נעלמים מסו7 ה' ליראיו לא י7עו ולא הבינו אלה הבוערים נעם הלוקחים לשונם נפי המובן מפשוטיהס׳ נאשר שמענו נן לאינו 7ורשי 7מיס המחזירים על פתחי השערים, בערים ובכפרים הדו ערמימיות ויללו ביאורים זדים אשל גללוס על גלני המלדשיס לא ילעו כוונתם בל יעמלו באמתתם ויישר זה בעיניהם/ ולו איש הולך לרז לעת והשכל בללני צמות ל״הק יאמר באזניהס ביאור אמיתי נאות לפשוטו של מקרא נפי כללי הלקלוק, יבוזו לשכל מליו ועליו ישחקו, כאשל יאמר המושל הקדמוני באזני כשיל אל תלנל ני יבוז לשכל מלין / על כן מיעטו הרואים בארובות הדקדוק פשוטי הביאורים נאמרם ז״ל ראיתי בני עליה והמה מועטים׳ ונהי נלנו כעטלפים לא ראו אור בהיר הוא בשחקים׳ הנה נמו זאת הסבה׳ האפילה זהר לשוננו מאז ועל עתה׳ ועמה נמעט רגע היתה תמנה " ני העיר ה' את רוח משכילי בני עמנו בחורי חמל חלל* ע אשר מלאו ידם היום וכרתו ברית לצחות׳ מלא האי ואולי תחזור העטרה ליושנה׳ קנאת סופדים תרבה חכמה, ולשון עלגיס תמהר ללבד, צחות* אולם עול לאיתי יעה חולי ולבה היא על לשוננו אשי נתנו מגרעות בה׳ והיא העדר התוספת אשרהעליה הוא פחיתות גלול ונגרע בלשון ׳ ני זה נל לשון ראשיתה יהיה מצעל לאחריתה ישגה מאל ׳ וזה ני נל הימים ישימו המדברים מספות על הלשון פעלים ושמות חלשים מפעולות ותוצאות וחכמות המתחלשות נפל יום ובנל עת ובבל רגע׳ ויום ליום יביע אומר ולבדים מלשים ביום שילובי גס על שעלי החנמות המתחלשות מיום אל יום גאפא״טעק ועלעקט״דציטעטואסטרא״נאמי וזולתם מהחנמות סננלליס בשלשת המחלקות לימודיות טבעיות ומלהיות, ונל חרש וחושב מונוח לקרוא שמות חדשות לנל המלאכות ונליהס המתחדשים מיום אל יום אשר התחדשות המלאנות וקריאת שמותם החדשות לא משנח מפי זרענו וזרע זרענו עול כל ימיהארץ, ננתוב וכל אשר יקרא לו האדם הואשמו׳ יקדא לייקא בלשון עתיד כאמור, והנה כל לשונות הגויס גדלו והצליחו וגס עשו פדי׳ ולשוננו עמלה מללת ותהי עקרה׳ ני מיום לנת אבותינו גולה לא הושם עליה נוספות, ותקטן מאל מנל לשונות המיס, ני קטן יעקב ודל ואין אלם רשאי לחלש בה לבל מעתה׳ וכהי חלפת לעב בגרם לא רעב ללחם ולא צמא למיס ני אס לשמוע חלשות ונצורות משפת עמים רבים אשר התחדשו מקרוב בחכמות ומלאכות חלשות לא שערום אבותינו לקרוא לסם שס פעל ומלה, ומיקירי מחברי ספרינו מוזלים על פמחינליבי עמים לשאול מבטא ושפה ברורה לנפשם המדברת ביום שידברו נס על שעדי החכמות והמלאכות החלשות, ותהי לחלפות לנו, כמ״ד בזוי אתה מאל זה אלם שאין לו כתב ולשון׳ ומי יתן ישימו חכתי ישראל אל לגם להסיר החרפה הזאת מעל פניהם׳ יעירו ויעוררו להוסיף פעלים ושמות ומלות לשרת נם בקודש נפי לדכי שמושי שפחנו אמנו, ולא נשא לנול כלימת הגויס׳ לשאול שפה מהם׳ ולברי אלה לא ימושו מפינו ומפי זרענו להגדיל לשון ולהאלילה (ג) יעיף אוזן לשמוע כלמודים בצחות לשון המשנה ולקרוא לה שס לשון עברי, מי לא ילע בכל זאת אשל לעת שפתם ברוד מללו במשנתם