Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 275]

( 64 ) *es מכתבים שוגים אנוח בתבתיה לאחד טחייטידי בשםווי עליו בי הוא מתעצל בחווה וחנטה ׳ יהי ה׳ עמך / כבודו חופף עליך ועל גל מבקשי שלומך, ידיד נעים אהוב למקום ואהוב לבריות׳ נבודמהו׳ * * * יחי’• שמחתני בדבריך, ני יקית לי איש נעים שמעתי מטוב מצבך, ושלום אהלך׳ ניד ה׳הטובה עליך; נמוך כמוני׳ גס לי לא המשיר אלהיס טובתו נמאז׳ להיות בריא אולם• לעצור כיז, ולהתהלך בעיוןונמקירה בדרכי המורה והמנמה לדגל המלאכה אשר לפני, נאות נפשי• ויואל אלוה! יוסיף טוב ויצליחני במאוויי ימלא משאלות לבבי עלי ועל נל אנשי בדיתי, ברית עולם ועתה בני׳ היומי היום פנוי מנל עסקי ׳ אמרתי ארמיב אליך דברי, אשתעשע עמך׳ ואודיעך דברים נתהוו משך ימי פרידתך מעלי׳ ני גס את לבך יטיבו ילעת כי דרני תמיד בישבי על הספר׳ לשוס עין על נל מקרא ומקרא לפרשו על דדך פשוטו תחלה, ני הפשוט הוא קודם בטבע ללרש, אף שהדרש קודם לפשוט כמעלה, ני יפוצו מעיינותיו ישקו שדי תרומות החנמהוהמוסר, וימלאו את לב האלם הנוסף למלע ולבינה על נל גדותיו• ועתה עמדתי מרעיד לפרש אתהפסוקיס (משלי למ״דנ״ד.), על פשוטם, ני קשים המה־ והנה אחדי העיון מצאתים נכונים דברי פי חנט חן• אמר החכם: ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחוכמים• נמלים עם לאעז׳ ויכינו בקיץ לחמס• שפנים עם לא עצום ■ וישימו בסלע ביתם• מלך אין לארבה׳ ויצא חוצץ כלו• שממית בידים תתפש, והיא בהיכלי מלך ■ אם נביט על המקראות האלה בלי עיון, יקשו הדברים על מאוד, א' מה זה חכמים ממונמיס? אין זה ני אס תחיולה, וידוע לכל מבין לשון עברי גודל ההפרש בין חנם לבעל תחבולה• 3' היות ילוע ני ס׳ משלי כתוב על לדך השיר ונבל ילעת ני בלבדי שיד העבדים יבואו ממיל חלקי הלביר בערך זה לעומת זה, ואס נן המלקים הראשונים מהפסוקים האלה, יחד עושו בערנם ויורו על חולשת נושאי כמאמר׳ והסלקים האחרונים