Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 274]

»t ( 63 ) K3 ומגוחה אנדה דע! אלהי׳ 2> בשם ויאמר: ילעתי גם אנני ידפמי ני מלש ורפה T T בדאתיך, אמנם שיי! לנר נא! איננה אעשה להצילן מיל עריז: השיני כפיר ולוב שכול׳ אס צפדנים נוגפות אתן לן? ויאניז השה ויאמר: אהה! מה ישעי T באלה, למה אהיה אמלטורפי טרף? ויוסף אלהיס ויאמר: התמפוןנחמת מנין? וישיב השה: אל נא אהיה למפכיע ולצור מכשול לכל הקרב אלי ויאמר אלהיס עול: התאבה בקונים בס מנגת? גם נזה תתעב נפשי, לגנה השה, למה אלמה לשור נגח? ויוסף אלהיס ויאמר: איננה תמלט את נפשך מפס יוקשים אם לא תגוף גם אתה כמוהם? ויען השה אל אלהי׳ ויאמר: אהה, אלהים! אם בלתי זה תשועה אין, הנח לי 1 ני ירא אנוני אם תתן לי נסלנגוף חיש תבוא התשוקה לנגוף גס נפש נקיה? טוב הוא ני אהיה נגוע ומונה ואסבול מנאונות ופצעי רשע. אך אנוכי אהיה נקי ויברן אלהיס את השה ויחלל מהתאונן יוסף בר׳ה כר״ג• הנרדף. מדוע פניכם רעים? אחים אהובים! שאל החמור לשחל ונמר• טמחרשי רעה, מצירים אורבים לבנו מר ל«״ מר! אהה! צירים, אי המה? הרחוקים? — הקרובים? — חיש ננוסה מצרה איומה! אתה לא תירא ולא תפחד. השיבו המה יחד, חמור אתה, ואין לחמור אויבים¬ " . * תוסיף חכמה תוסיף שנאה! תוסיף רעת תוסיף קנאה! אך כסיל ובער ישבו שאנן בחושך הבערות בבצל רענן• י-ר מכתבים