Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 267]

( 56 ) *55 (ג) הסבה התכליתית (דיל) ענדלוור)56ע׳ דערענדצוועק), והוא כל המסונ3 מאיזה סנה פועלת, אשד לא כמהוה כי אם 3ע3ול התולדה הזאת הקלו«« לה נמיושנת איזה 3ר לעת כיוצא נזה הפלי ס3ה תכליתית לעז ואיכותו העצמותית, הצמיתה סנה תכליתית לזריעה, הכלי סנה תכליתית למלאכת החורש׳ קיום הכון>ס3ה תכליתית להאכילה׳ וכל כיוצא נזה* *) או שתמשך התולדה זמן מה אחר הסנה כאותן שזכרנו, או שיתהוו כאחת, בחמימות הנערה המוככת לחמם וכאור הנר הנדלק להאיר׳ אנל לא תקדם לעולם נפועל׳ ני אם נמחשנהלנל׳ וזהתמידי* מזה נראה שכל ס3ה תכליתית היא נאמת סנה גורמת, נמה שהיתה פחלה נממשנה וגרמה הפעולה, אף אס יש שם סנה גורמת אחרת, שתהי׳ אז הסנה הגורמת הדחוקה, והסנה התכליתית היא הסנה הגורמת הקרונה אגל לא כל סנה גורמת ג״כ סנה תכליתית * ד'מ הרע הנא עק3 החטא סנתו התכליתית הוא העונש, וסנמו הגורמת הוא החטא• מ'מ ננחינההאמתיתהחטא גרס נונתהעונש׳ וזאת גרעההרע׳ אנל על החטא לא יתכן לאמור שהוא התכלית מכל וכל• **) וכן כל סנה גורמת היא סנה פועלת, אלא שמפעול ע״י אמצעי הוא הרצון, מ״מ תהי׳ פועלת נהדצון גרידא, אנל הסנה הפועלת גרידא 5מסונ3 עיי טנעה המוכרחת וכמותיה הנטועים נה, אין להקדא סנה נורמת מכל וכל, לפי שאינה פועלתנהיצוך ***) מעתה נש ו3 להתגונן על המלות מדוע, עלמה, למה, אשד נזה יתדמו שעני! כלס מולה על שאלת הסבה, ונזה יכונו יחד נהמלה האשכנזית (pnßii )׳ והנדלם נמו שנבאר: מדוע, שאלת סבה הפועלת (ווסהער׳ זויא *{>),- על מה, שאלת הסבה הגורמת וועסווע" *) אגל אם ראונן הולך נדרן לעשות מלאנתו ומצא אגידה, הגה המציאה המסוננת לא תהיה סגה תכליתית להלינה, אשר לא צתהוה כלל געגורה בם לא נקרא הנן תגלית האג, נהיות שזה לא גנרא געגורו דוקא, ני אם נס לנוונתו **) וגזה צדקו ,דנרי המגיה שהגדיל נין גונה לתגלית כי אס גם גל תגלית היא נונה׳ אין גל נוגה תכלית• גגון אם יינוינאים לגן גענור האג, הגה הי! תכלית ההגונה היא הבונה הקרובה׳ איל הבונה הרחוקה היא האי הגורם אותה הראשונה תאוחר נמעשה, ותכונה «ל׳א ( חב» ד5ט)• והשניה תוקדם גפועל, והנוגה נליא (ריקגיצנו) *4י) וזה ההנדל העצמי נין פעולה גתירית לפעולה מוכרתת, «היות תולדה מה תחלה נמתשנה וגורמת אותה הפעולה אשר הסנג אותה גמעשה, הנס היא פעולה בחירית, ואם לא אינה ני אם פעולה מוכרחת ־ I