Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 253]

( «4 ) מפסידים נשנושים האלה את מוייס ׳ ומאפילים את אור גזסזיויו לנ3ם, שלא יהיו מעודנים עם הנדיות להיות דעתם נוחה עליהם ולהנות מחנדתם׳ יען לא ידעו איך יתנהגו, מה ידבלו ואיך יפצו פה ואיך יתנועעו יל ודגל וגלומה, ונמשלו נאלם היוש3 3קצה חלק הישו3 החמישי או כת3נית שוד אוכל עש3 *׳־• ואין זה פלא ני גל זה לא ילמדו מדנותיהם אשר גם המה לא ירעו להתנהג כראוי 3ישי3ת ח3לת אנשים׳ ואם רני לא שנהר' חייא מנ״ל —׳ ומלכד שהואאי3ול הזמן היקר! עול לא לעזר ולאלהוגניל לבריאות מפס, ואעתיק הנה אתא־נרי המקובל איש האלהיס 3על שני לוחות ה3דית 7ף קצ״ו אשר גס הוא קדא תגר על המנהג המושחת הזה׳ וזה לשונו; ללוענין החילוקים יהיו נטליס ומנוטליס, ומי יחן שלא היו "ועולם, ואף אס ׳אמי האומר שהוא מגיל קלוב לפשוטו ומגיל הל3ה ״ עניניס אמתייס ׳ מ"מ כשמעול3 3ו אפילו 37ל אחל שאינו אמת, אוסר " 3משהו, ומי יוכל לשער העון הפלילי להפוך לולי אלהיס תורת אמת• ״ והנה שמעתי לנת קצת מחכמי הדור האומרים, 3אם לא יאמר עול ״ החילוק מה ג3ר 3גו3רין? — ני אס יקומו הד3ה לתפוס ישי3ה על *ל הל3ליס האלה, ראוי לקרוע — להיות ממעט נכבוד שמיס נלילהרגות " כבודו וכו'־ וסכה ים נת משוגעים האומרים החילוק מחלל / האומד כן ראוי " לנזיפה ו5ו' ועול כשנעשה מחולל מה עושה נמלולו ז הלא אין מלולו יי אלא שמגלה ימיו 3דנרהזס ונוי* ויזבל על לאנליןמה שהוצאתי לונימי יי וחילוקים גלולים ונפלאים, חטאתי עויתי ופשעתי על כן ןאתי להזהיר יי הלומת הנאים ונזה יתהפכו זלונותי לזכיות —י ומכיש האילכא שזכינו יי לפירושי הדמנ״ם אין לך מלה גלולה הימנו ונו' ונו' “ יכנסו הלנלים האלה נלנננס ׳ ותתעודדו להשיג המנהג סמשוגח ללמד לנערים מנויי הדמנ״ס על משפטו, ועי״ב ישיג האמת אתמנוקשו, ועוד אלול ג״נ נאמנה על אופן עניני הלמוד ׳ ויעלתיו לפרק מיוחל נעזלת הבורא י עוד אחוה את לעי ועניני כנמוסיות ומלות והוא לשמרם מןההתפעליות ני נהתגכרותם יזיקו ג״נ להגיף וממנו תסתעף הפסד הנפש׳ וגם עול פלטי משפטי ההנהגה אשל אזכירם והמה לבל לאשי פרקים כי אין כוונתי אלא לזרז ולהתעורר לקנות המלות שתועלתם גדולה והס תפאי" לעושיהס, וחכמי ל3 אשל יש להם נינה יתירה ולעת לחנה, המה יוסיהי לחנר ספלי מוסל לתת לנעל לעת ומזימה שמעון בד״ן b"t אלף, דברי שמעון האחרונים אשר שם בכפנו לתעהייוט אל מכתבנו המאסף׳ יי"* חרוץ היה, ונפשו וחנה להכניס תוכח «ל דבר נעים ומסוגל לטובת רעתי ’ הה