Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 254]

43 ) «a ) ♦ס הה! כי אבר אי« רודף צרי, ונאסף אל עשו בייט ׳»סחת חודח העבר, אחרי א«ף חייה זה שנה השימה בחולי ראש ר״ל• כפרו עליו בל ששביל, איש נלבב הפר שחברתנו, והוא וחום יגן נערו ותהא נפשו צרורה בצרור החיים / דכרי המאססיים משלי מוסר 1 האריה והשועל♦ השועל שמעה♦ ותדגז בטני, אהה אדוני המלך! איש צר ואויב" חודש דע ורכיל הולך, הוציא עליך דכה, בלעגי שפח ואין מכלים, וכה אמד*. " שמעו נא כל הולך על אדבע דגלים! " מה לנו ולארי', כינעבתוז " ואת טובתו עלינו, כי נעטרנו? ״ אם מלך הוא, איה איפה תפארתו? " אם אדון הוא " מי סר למשמעתו? ואס הוא יארוב ויחטוףבמסתרים, ״ הלא כמוהו דוב שכול ביעדים; ,1 ואם הוא נוהם ושואג בזעמו, " גס כמוהו ינהק פרא לפעמו, " אשר הוא ממשפחת דם מבני עמי, ״ כי בן אבי הוא, אך לא בן אמי " ובמה יורע איפו, כי לו יאתח מלוכה? ״ את מי הטיב, ולמי אצל ברכה? “ י ועתה צוה חסום פי אויל משתגע ככה• גא אדוני כלאו ״ תהי נבלתו כסוחה! למען ייראו כל חיתו יעד, וידעו שדק על המרות פני מלך, ולא יזידון ה א ר י ח מי הוא זה ואיזה הוא החוטא, אשר כמרקדת חרב בוטה?