Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 249]

Sm ( 33 ) ¥& . שישנימו לעמול ממיל גבוקד כלאיי ובזריזות׳ וזה מועיל׳^־אול לשמירת סנדיאות ומי שהרגיל נפשו מנעוריו׳ על שנקל לו ונעשה אליו לטנע שני לעמול עם נז התמה ׳ זה לא ימית חלקי זמנו היקל בהיותו לאיש " נתנומות עלי משכב — ולמי אוילמיאנוי? — למאמרים על עלשותס׳ 5ל יניעו השמים ני יתאדם מנוגה שמש מקלים יוצא׳ מאיד הארזומלואה. ונותן נשמה לעם עליה — לא יזכרו תהלת ס׳״ ולא ישעו אל עושיהס, להודות לה׳ מסדו —יי! ד היו נזהרים מנלי הלנות להם נרים וכסתות אשד ישכנו עליהם וסם להם, שעי״ב גורמים הדנה חולשות לנפשם; גס מסננים להם הרנה טורח וצער כשהם מפונקים ונעלי עונג׳ אס נזמן מהזמנים שצריכים ללכת למרחקים ויחסל להם העונג והמנוחה; ני נאמת השיגה נפני עצמה היא צלי החיים ומשינת נפש לנל נוצל׳ אמנם מתוקה שנת האדם אס ישכב על נרים וכסתות הרנה או מל אנן מראשותיו *)• ני כמה אנשים השוכנים על מטות שן עלי תולע; ותדד שנתם מעיניהם כל הלילה — ונאשלהנל הוא מעשי תעתועים / אס ימצא איש אשל שתה ממיל ננלי זהג, ולא יאנה לשנוי צמאו מכלי חרש או מנוזלים קדים כן הדנר הזה; טונה תנומה לעפעפי נעל נויא, ושנתו תמתק לעיניו אס על הארז יישן, או על ערס יצוע, ומים קלים תשיג נפש עיפה גס נגלי חרש — 1 גם ירגילו לרחיז הילדים, לנל הפחות פעמים נשנוע נמים קלים, נדי שיהיו חזקים ונליאי0/ ני מלבד שראוי זאת מדרך הנקיות והטהלה׳ עוד טונ ומועיל הוא לנדיאות הגוף־ מפני שהמפונקיס מליגע אצנע קטנה נמים קדים, הנס מונשדיס לקבל כל מחלה העומלת משנוי סאויל או תגנורוי* הלימות נאשר הנשיוץ מעיד על זה יום יום' ומצאתי נתון שזקן אחל אשי שמו נולע נשערים **) , היה לגיל לליזיז ראשו ורונו ננל נוקד אף נימי הקלח נמים חיים, ושנח את עצמו שהגיע לו התועלת שלא הרגיש מנעוייי שוס חולי העומד משנוי האויר׳ גס עד עת גלחו — י ואם יש נינולת האג ללמד לילדיו לשחות ננחליס, מה טוב ומס נעים י ני לפעמים ינצל נזה מנל פוקס, וימלט נפשו מני שחת* וננרהזהיי' על זס חז׳ל נאמלס (קדושין פרק א') האב חייב נננו ללמדו ונו׳ ויש אומרים אףלשוטוננהר; להשיטו ננהרמאי טעמא? חיותיההיא! ומלנד שהילמגה הזאת חיים היא לו להצילו לפעמים מהסכנה ׳ עוד יגיע לו התועלי* והעונג שיחזיק וינליאאת גונו׳ ולדעתי רמזו נמלת חיותיה על יעמ שניהם, לשון חיים ממש ולשון נריאות —־: -— בהנהגת *3 Mercurius Franciscus de Ilellmont. 3יי Joh, Lokc über Kinder- Eniehung.