Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 247]

( 36 ) 44a מוצק׳ ויכולים לעשות עסקיהם ותנופתיהס, אל אשל יהיה הרוח ללכת, אז תוכל הנפש לעשות מעשיה ולעבוד עמדתה — לכן לאיתי לתבל דבלים על ענין זה על דרך כלל וכדרך קצרה וביותר יהיו לגדי המעטים לקוחים מדנלי הדמ3״ס, ומספד הכקולס אשל «חדש יצא לאור מחכרת חכמים אשר לא מכני עמנו, אמנם פלטי יסודות החינוך, זאת העצה היעוצה ממני, שהאכות הנכונים תחכולות יקנו מספלי חכמים מפורסמים, וילמדו מתוכם ההנהגה הישרה והטונה, ויחשב להם לצדקה להיישיל ולהדריך את צאצאיהם (מתת אלהים הוא לכלי לבב) על מעגלי צדק ונמיכות שלום ־־־ איפוא כעל הגן אשר ישתול נטע לבעלי אדמתו, ולא ישגיח כדאגהדכה, להשציעו ולהשקותו מיס חיים יום כיומו, עד ני יגדל והיה לען רענן, תחת דליותיו יחסה, ונצלו יתלונן, ואשי ירע בדמעה כדנה יקצור פלי עמלו שבעתים — 1 ידוע שמאויל הנושב והסוככ אותנו תמיד, תלויה על פי הרו3 מצג בריאותנו; אס כשאפה לוח עהוד ונקי, נתלונן תחת צל הנליאוח ותחת כנפי חוזק הגוף נמסה, ולהיפך נהיפך ואס לפי זה מאויר הטוב או הרע מתפעל עלינו הגמלים, על אמת נמה ונמס שראוי להזהר ולשום עין פקיחא בענין זה על הקטנים בדול העון מנשוא, אס מפאת אהבה לנה וחבה יתירה ואמלה גדולה שיש להורים על הנעלים, יצפונו אותס׳כקירות הכיס, ויכלאום בירכתי החדל לפנים מהחדר, מקום שאין יד האויר שולטת בי/ ויסתמו החלונות ודלתות הפסח סגורות יהיו. גס כל כקב וכל מור יסתמו כנעורת הפשתן, שלא יבוא נו מדוח חלילה — I ועל ילי נן האידים הרעים והאדסייס הנולדים מזיעה ומשאדי קטולי הגוף, יתפשטו ויתקבצו שמה > ואין להם מקום שיצאו דיך שם׳ והס יתפעלו למאול על נוף הקטנים, מל שיחול עליהם חלייס לעיס ונאמנים I ומלבד התחלואים עול שארי מדות רעותנמו, לנות, עונג, עצלותי ושפלות ידים, הולכים לרגלי ההרגל הנפסד הזה, והמה יהרסו אס בנין הילד ׳ ויעשוהו ללא מועיל, ולכלי אין חפן נו — * כי הילל הזה יסוב על משכבו׳ ולא ישנים לעמוד מפחד ה׳אויל בלילות שהוא קלי ונה יהיה משפטו בכל הענינים, על שבסופו יתרשל מהסעסק בחכמות׳ ויתעצל מהשתדלות המזונות בעת גדלי * ואף על פי שהוא מתאוה אם לקניניס ואם לתכונות, מכל מקים נכספה נפשו שיטילו לו לרך ארוכות כשמים לחם אבירים —; גם החכמות גלם ישיג כלי עמל וטורח נ&ה^ עימד על יגל אחד — * מבלי שיכול וינוע למרמקים, לעכור אדמות ימים או