Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 246]

23H ( 35 ) «3 חנוך נערים* b רנד הנוח חנוך הבנים כראוי פרק חמ<שי *) מדבר בקצרה מהנהגת הבריאות כ♦ מידך 3או המים'ד.ךןירים ^דזישיב נפש; יסקור הח״ם עמך השכנת׳ משכ2יןליצאוי. פלגי מערבית אל להיות רפש׳ גלות שליות אתך בועת; את, ♦ס^ליון תקנת' י טל אורות"לך- מבואר הואנעינינל נעלשנל, שהנהגת בדאות הגוף והנהגת המידות, יחל תלוים מנשירת האלם ודגילותו מנעוריו, חוץ מי שגופו יע מתחילת נרייתו• ומי שמנהיג ומרגיל את בניו הקטנים על פי המשפע וישתמר אותם מהדנוך והפינוק ׳ וישגיח נדאגה רנה שיהיה נופם שלם וחזק ועומד נאיתנו, כפי אשר יחננם וידגילס מנעוריהם ׳ נן יהיו נעת נואם נימים, אס נעלי כחורג איניס׳ או נעלי מרוה ועמוסי תמלואים• גם הנשר הגדול הדמנ״ם ז״ל שפתיו יזודורעת, נפדקיו להלכות רעות׳ זה לשונו, "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי יי אי אפשל שידן או ידע דנר מידיעת'הנורא, והוא חולה, לפיכך ציין יל להדחיק ארס עצמו מרנדיס המאנרין את הגוף, ולהנהיג עצמו נרנדים ליהמנרין והמשלימים-־ “• אולם תיקון הגוף דהיינו עניני מחייתו ושמירה מהפעליות הגובלים ולהכסיגו נהנהגת הנדיאות, הוא קידסנזמן ינענע לתיקון הנפש; ני האדם אי אפשר לו שיצייר מושנלות ואפילו ילמדהו אליו, ונל שק שיתעורר לו מעצמו׳ נעוד שמא מלא כעס ומנאוניס, לל ראשו לסלי וגל לנו רוי, אנל נשיהיו כלי הגוף נליאים וחזקים כראי ^_ מיצה *) עיין המאסן> משרי תקמ״ו מורי העהים (זקפ״ה־ ג c