Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1826 - תקפ״ז
- Date
- 1826-01-01
- Page
- [Seite 239] (sequence 239)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 57% known words query
- IRI
…/4782723-4784205--1721-4784445- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
E» ( aö ) f« ונעתק מממשנתו למחשבה אחרת המשקטת לגו, נאמי שנמס על זאת או זאת* וכן אם זולתו דוני אליו 37רי טעם להעתיקו ממחשגתו למחשנהאחית, נאמד גס נן שכחמו, ופן המתחרט ממהשמושג* או ממה שחושג לעשות* הן מלעת עצמו אג על ילי לגדי זולתו׳ ויחל לחשוג על לרך אחר. נאמר שרחם או שהמנחם או שנחמו סלוני. ועל זה אמל זה ינחמנו ממעשינו וגו׳. ני דאה נד׳יהק שהנן הנולד לו יהיה מנס וגדול הלול׳ התפלל זה הנולד ינחמנו, ידנד על לג לשעי הלול המכעיסים את הסס ואת גני אדם במעשיהם ונעצגון ידיהם, וילמלוס לעת עלשיעזגו לשעיס דלנם ואנשי און מחשגותיהס. וזהו המזומים וההעתקות ממסשנות יעות למחשגות טונות. ושם גאלנו הענין נלו• (p כשסיייד אל השם יורה גס כן שהשתנו מחשנות חכמתו העליונה מטוב לרע או מרע לטוג׳ לעמת השתנות לדכי המקנלים ומחשגותיהס, ונמו שלגמו על זה נססרנו גן נעול גגית הראשון(<זךר שמיני חלון א׳)י ולנדל מעט יותר אעתיק עול מפדושנו הנ״ל על ססוק וינחם ה' ני עשר* את האדם בארץ (3יאשית י' י')• וכך אמרתי* נל זה ינחמנו בארנו שלש נחם, ואמרנו שהונח על המושג מחשנות אחרות ממהשחשג תחלה* ולע ני האלם ינחם על שלשה ללנים* האחד מגלי לעת, והשני מהעלם דגר, והשלשי נארח משפט• על לרך משל היום מנטיחלזולתו להטיגעמו* ומחר ינחם מהבטחתו גלי טעם ומגלי לעת, רק אמש משלו גלגו ציורי חנינה׳ והיוס מושלים גו ציורי עזותואכזריות׳ וזה סכלות גמולה, אלם היא ויצר. לנו] מושל עליו• ואם אמש הגטיחו טונה, ני האמין שהוא איש <זונ, ומחר שמע שהוא איש רע מעללים* אע׳פישמתנחם נצדק, מפחיתות נכי אלם הוא שנעלם מהם האמת• ואס הבטיח לו טונהנענור צדקותיו* זש3 האיש ההוא מצלקתו ועשה עול, ונמס על הטונה אשל אמר לו זוהי כחמה נאלח משפט• והנה על אחד משני לרניס הלאשוניס לא יתכן לומר על השם לשון כחמה׳ יתגלו ויתרומם מכל זה, אנל נאמרו נו על הדיל השלשי, וכמפורש נננואת ירמיה נפרשת רגע איבד ע?1 גוי ועל ממלנח וגו׳(יייייהי■" ז')> ועל זה נאמד ני לא איש אל ויניב וכן אדם ויתנחם (מידני נ״נ י״יי), ושמואל אמד ני לא אלם הוא להנחם, ולא אמרו סתם שלא ינחםהאל* והוסיפו נשתיהןמלתאלם, כי גס השם מתנחם כפיסול חכמתו העליונה, אנל לא ינחם כנן אלם חלילה, פעם גלי טעם ומבלי לעת, ופעס מהעלם לנר* שעל זה סו3נ הכתונ, וננר נאלנוהו היטי נפתיחתנו לנית השני מס' גן נעול• ובהיות שרש גחם על ההעתקה ממחשנה לממשנה* על נן אחר פסליו קלמוניני