Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 237]

Ew ( a6 ) «3 מוליך ומוליד גל לנר המונתעליו ממעלה למטה (ב)• והושאל על כל כנרות ארצות ההולכות שפוע כאותן הסמוכות לים או לנהר גדול, דומה למה שקודין נל״א (איין גרונל)׳ והושאל ג״כ על פלג מיס (איין , 3אך) להיות זהכרח המקום אשל הוא הולך עליו כצורת נחל נמוך ושפוע נין שתי מקומות גנוהות אשל המה יגנלו את המיס היולד ניניהם ננחת (נ)• (נ) שם נחלה שהיא אחזת האלם אשר ינוח 3ה השקע וננוח" והיורדת תמיד מא3 לננו, ולאי' לדנר שיש נה מעין הוראת מנוחה נמצא נגפל ענין ני לא גאתס עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה (דנריס י״0׳ (ג) פולש נחת נדנתיג ותנחת עלי ידך(תהלים ל'י0 שענינו לשון הורדה (זענקען" זינקען עאנען)• (יא) נס אלי נראה טעם נהג על ההולכה נכח, וזה לא ימנע עול מהיות ההנהגה לטונת הנהוגים, ני ים שיתאמן המנהג כמי להענידסעל הסכנה ולכבוש נל מכשול ומוקש אשר יקדה להס נלדך, ומזה הטעם הוא ינהגנו על מו!* (ייהליס יי"3)־ וטעם נהל להפך אם תהיה נונת המוליך להלחיק את נהוגיו יגנלדנל מכשול מילאת הנזק, אנלטעם נחה הוא ההולכה נהשקט ונטח נלי התאמצות ובלי פחד* והדג נע׳הפת ידיעות שלמה הרחיב לדנר נהם והלך בביאורם לפי שטתו* (יב) עוד ראיתי ראי׳ לדבריך שעקר הוראת נחם על הממחה נגפש י מטעם ההפוך שננו ההצטערות נשם תמרה, שהוא מעין נע ונד, נלנתע לנוד לו ולנחמו("יוגל)׳ ומן הידוע שאף נזה ינחם האנלנשיצטעדז רעיו עמו על שנדו ומלאים לו גמלחמיס אותו נשעת צלתו, אשל מטעם זה כנו פעולת הנחוס נלשון רומי ( קאנלאלערע ׳ נייאלייל נעצייגען), ולנן הלין עמך נאמלךשהשאילו ג״נ שורש נהק ללשון רחמה• ועל כלם אניא ראיה מנפל ענין ולא אחוס אנחם ליחזקאל 3"י)< ונתדגממ (געליהלט וועדדען, מיטלייד פיהלען, נעדרעדן, עמארמען)» ונן נתרגם יחל נגמלו נחומי(אלל מיין מיטלייל ווידל ועגע) ונטעם זה אנאר ני ינחם ה' מנאקתם (שופעים י')׳ וגן לא ישקר ולא ינחם עיי התיזניך, גי לא אדם הוא להגחס (דאם ער קעננטע געדיהלט וועלדען)* ונפי היוצא לנו מזה נתרגם מלת ונחמתא (דהלונג) ומטעם שהנאתי ננתני הלאשון (ואולי ♦תגן גם לומד פירוש וינחם יצחק אחלי אמו ׳ _ שהים (כ) וגם רזה אפשר לומר שעעם סלמיד מיחס הגמל שאליו «חה אל (ג) חס ה3דלו מן סס נהו(א״| טסראנ[) ההולך שהר דנאלו נופל מן הו גניי*. ועל הגו״ן יחנן לומר שהיא גו״ן הנפעל גהיוס מרוצתו נפעל ע׳י המקום אפי הוא הולך עליו