Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 234]

( 3ג ) *& מנד, ובכל זה נמצא איזה שרשים שההוראה הפועלית שלהס קלה' והפעולית נכדה, ולהפן תהיה באיזה מהם ההוראה הפועלייז ננדהוהפעולימקלה: דמיון א', הרקתי עלינס מים(יתזקאל ל״0, מי כדה לא זו־ק עלץ (!גמלגי י׳יי)• דמיוןב׳/ לנחם כל אבלים(ישעיה 0"י*)׳ מאנה הנחם כפש*(תהלים ע״ז> ואס נתגונן על זה נראה שהונזנע ביסודות ההגיון, ני מן הידוע שהודאת הננד היא פעולה נכפלת נכח או חזקה נמדרגה מפעולת הקל; ויש לפעמים שכמו שתתחזק הפעולה אצל הפועל כן תתחזק הפעולה(ר״ל קנלת הפעולה) אצל הפעול ׳ ואז יסומן 3נפעל מולדת הקל ונפועל סולדת הנ3ד; אמנם לפעמים תהיה הפעולה חלושה או 3מ7רגה ראשונה 33חינת הפועל וחזקה 33חינת הפעול, ולפעמים להיפךתהיה חזקה 33חינת הפועל וחלושה 33מינמ הפעול• דמיון א'פעולת הזריקה שה3אנו, שהיא; קלה ננחינת הפועל ואינו צריך יגיעה רנה לזרוק מיס 3אצ3ע, אולם 33מינמ המים מקנל הפעולה תתחזק על ידה מהירת ניאמו לדני הזורק אליו על ידי דלוגוקפון, נאשר גס מורה על זה המינה האשכנזית(שפרענ" נען, שפרינגען מאנען), דמיון נ' פעולת הנחמה שהבאנו. שהיאננדה ננחינת הפועל וצריו להג הרנה להסיר אנינות האבל מעל לנו, אכן3בל זה לא׳ תהיה ההסרה ההיא נעצמה אצל האיש הניחם ני אס כמדרגה ראשונה׳ ואדרנה נל עוד שצריך כהכרח יגיעה ר3ה לפעול 3ד3ד מה, זה לראיה שקכלס הפעולה כאותו הד3ד לא תהיה ני אם חלושה, ולפ׳יו מאותו הטעם עצמו שהוצרך דוקא כנין הנכד לנחום אכלים יצטדק ג'נ הנפעל כההוראה הפעולית, והנן על זה• (0 שאלתו השלישית; יל גם לפי גחינה הגונעית לא יתכן להשתמש נקל לי אמרי שהוא פעל יוצא לשלישי ננחינת הרעיון “ שגנה היא היוצאת מלפני ילידי! ני אין הרעיון לקנל הפעולה כלל ׳ ני אס ממיחס עם הפעולה?יחס הגנול שממנו, הסר את האדם מן הרעיון, נמו ולא נחם אלהים לדך אק פלשתים שמתיחס הדרך אל פעולת ההנהגה כיחס הגנול שנו (ד) שאלתך הרניעית: לי לא ידעתי מה הלחן אשר השיאך לתת שסושאדת " ליל אחרי שהשם נחמה נגזר מננין הנגד וגו'? “ אף מגס זה מתורן ננר נמה שקדם, הנה אגב דאתי לידי לא אחדל מלהעיר אותך עול להתגונן על מה* ידוע תדע כי לנר יחידי אינו צריך לסימן כלל, אך אם יש דנר הדומה לי אזי יסומן השני נדי להכליל ולהכיר איש מאחיו גם את זה ידעת׳ ני אנחנו לא נסמן את הראשון והקודם נאחד ממיני הקדימה, ני אס נסמן תמיד המאוחד והשני לו לכן אמרתי אס נמצא פעולה מה שיסדו מניחי הלשון נ?נין הנכד אזי היפה מנתם תמיד על הפעולה השנית, דהיינו