Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 233]

40 ( 2* ) *& ועתה לכה נא ונונחה עוד על הוראת שורש נחה על פי משונמל הנעימה, גם למצוא מענהעל שאלותיך, גס להגיד לך הרעיונות החדשות אשר העלתה על לני, עקב העירתני לחקור ולחפוש עולנעניגי הנתונים (א) שאלתך הראשונה: יי נמלא לאין מספר שורש נסם וננולס הואננפעל יי או נפעל ומעטי' בהתפעל ומדוע לא נשאו את שסאניועלשפתס? “ אמנם אחי! הלא אמרתי הטעם ניסוד ד' שהקדמתי: ייני לא היה מקום יי וזמן לנותני ספרי הקודש לשמש נו “ ואולם אפשר שאנינעצמיהסינותי לך הטעות הזה,-גי שגיתי נפלין נאמדי: " הסד האדם מדנד מה והוליך יי אותו לדבר אחר אשד אס כן יהי׳ ענינו דומה לענין הסתה ממש " ובוודאי שדנר הכתוב נזה במקומות הרנה י אנל נאמת אינו נן׳ ני אין הוראתו שוה להוראת תיבת (פעיפיהדען) נל״א, המורה גס על ההסרה מדנר מה גם על ההנאה לדני אתר, אך גס היא תורה נתינת (א3• פיהלען) נל״א על ההסדר, לכד׳ ( א ) ונזה יגדל ענינה מענין הסתה והשאה שהוא לעשות נך וכך׳ נמו הנחש השיאני ואוכל, ני יסיתך אחיך לאמור נלכה ונענדה וגו', וענין נחם הוא פתוי לנלתי עפות נך ונך* ואם הי' הכתו3 מזהיר נמליח ממצות עשה, אולי שהי׳ אומר ני •נחום אחיך אותך לאמור לא תניד את אניך וכדומה לו ואין להקשות מטעם להדיחך מעל ה' אלהיך, ני אס בחר שם נענין דחוי יהיה זה לפי שהוא פעולה חזקה מפעולת ההולכה, וביותר שלגי שם על ענירה ממורה שהגלל תלוי נה, ולא מצוה פרטית (ב) שאלתך השניה: " לדבריו שהונח ננין הננל לנחם אנליס הלא גם ״ננפעל נמצא הוראה הזאת נמו וינחם יצחק? “ יש שתי תשונויי נלנד: חלא הגי לדנרי נלנד הונח נכין הננל על נחום אבלים? הלא גם לי גס לך ננדהיתהנזאת טדס הואלתי לדגל בזה הענין, ועוד איך תקשה מהוראה פועלית על הוראה פעולית אשל לא יסתרו זה את זה נלל ואם היתה דעתך לאמור שמן הראוי לסמן הוראה כפעולית הזאת נננין פועל היותו תולדת הכנד ׳ לא ננפעל שהוא תולדת הקל? גס האי לאו בדילי תליא׳ האף שננר ראית טעם לו אשר גס לי יאות אס שאינו נראה לי ־«י שנאמר עול להלן, לולי תאמר שלפי הטעם אשל נתתי בפיעל יוכרחו נעלי הלשון יותר לשמש אצל הולאה תולרית נפועל, אך נאמת נהפוך הואנאמי אגאי לך עמה: הנה אמרו שהנסעל תולדת סקל והפועל הוא מילד" הננד (א) אס נצטדק ני נאחר סזה טעס הוספת המ׳ס לעקר השורם, גוזרז מ!?