Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 232]

( 1ג ) ♦<£ משותפת להס ונולס מסתעפים ממחצנ אמד כשאל גזרת נמס מגזרת מזה, ויאמר על חרטה שהלך מרעיון זס לדעיון אחד׳ גס השאילו ללשון רחמנות (עד3ארמען׳ מיטליידען) נמו שתרגם ינ״ע על ישוב ונחם (ייחל 3׳ י•;) וירחס עלוהי, יחל נגמרו נחומי(םושעיי') אמגוללווממי, כי המדחס מ3קש למצוא מנוח לנפש נענה• וננה לפ״ד נגזרים לו3 המלות נשפתנני ע3ר 3הוספת או 3גרעון אות אחת לפניו או לאחריו, ולולא קצרה היריעה, אציגה עוד כהנה לעלה להראותן ני נניס ל3לי ואפשר שעל ני נחלון׳ אותיות אחה׳יע נמס מתחלף 3נעס, וגם הוראה משותפת להס 3מה שהנחמה תנעםלנפש, (אנגענעהם, לי3, ענטציקקענל), תרגם המתרגם (ענט• ציקקענלע דאנקלילער) וגס 3עיני יפלא הנלעת וי״ו של ונחמתא, אשר לדבריך ינוא על מקומו על ננון גם לא אכחד מאחי לעתי 3הספרש נין 3רנתא ונו׳ " 3רכתא, מודה ומפלה לאל חי נמו תפלת לול, ויברך דוד (ד"הי א' 3"יי י") והיה נלול 3ו תודה ותפלה, ונגזל מן נדן ני המנדניס נודעים על ניניהם נאימה וניראה, (איין פייערלינעס ליל), שירתא הוא הלל ותולה מזמרים בתופים ונממולת נשמחה ונטונלנב (דאנק אוכל לאנלידער), תושנחמא׳ שנח לבל (לאב׳ לילער), נממתא הוא מושאל מן רחום נמו שנתנתי והוא מפלה נמלת נפש ולפני ה׳ ישפוך שיחו (אנלאמוס׳עלנויאונגסגענעטה) ועל מלס מתנשא האל כי דומיה תהלמו י ועתה אחי ילידי! הנה אנכי שולח לך נזה את ילידי רעיוני אשר הולידו והצמיחו׳ אס המה נניס לא אמון נס הרחיקם מעל גנולך הוציאם ותשרפו, ואס מצאו חן בעיניך תהי נא ידך לעזרם וענותך תרנם ואם לנגן שלס עמי ועודך מחזיק נגליתי הודיעני לעמך• לאה פי המלנראליר הלא הוא אהרן אחיך אהרן בן הרבני הרופא מ׳ מאלף זצ״גי מהאללי * 4 ברלין יום 3־ ד׳ יי3יז תקמ׳ז לפיק פינן טוב שס אסרן עולה ונודף על פי מלותיו ׳ לאיש אשל אלה לו אנוכי נותן את גליתי שלום I הנה אהנתך תדנני, לא מעלותי, על נן ששתי על נ* נפלאה אסנתך לי, אבל גס זאת אמרה לי נפשי, מי ימן והי'זה עמלי אשל אתה יואה ני נעיני האחוה, אשל היא על נל פשעים תנסה• ועתח