Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 208]

:C* ( ך%0 ) 4<5 נל העדה אמלונן. דק מקצתם אמרוה איש אל אחיו נסתר; ת7ע, שהדי כאן נמשנה מודה לא הוניווס על זאת׳ והוא על ני לא נלם אמדו כזאת ולא לו3ס ומה שנמוג מאן י3מי להקיס לאמיו שם נישדאל לא אגה י3מי, הזניל מאון אצל הקמת שס המת, והזכיר לא אנה אצל מיסת האלמנה; הטעם פשוט, ני יומר יעיז אדם פניו לגלות דעתו נפידוש שאינו חפן להקים שם המת על נחלתו, ממה שיפדש דעתו אל אשה אלמנת אחיו, לאמר לה לא חפצתי לננוס אותך ולנלנל את אלמנותך; ומסתמא יאמר לה לא חפצתי ולא אוכל להקים שם לאחי, ולא יאמר לה לא חפצתי לקחתך: ולנן היא מ3יאה אותו לנית לין׳ על שיאמר 3פידוש לא חפצתי לקחתה• וכן 3לעם אמר ני מאן ה' לתתי להלוך עמנס, גי נפידוש אמד לו לא תלך עמהס; אך נש3א הנתו3 להגיד נללו של לנד אמר ואשר שנר עליך את 3לעס 3ן'נעור מפתור אלם נהריס לקללך ולא אנה ה' אלה־ך לשמוע אל נלעס; ולנר!ה יתנארלמטה, אחלי הציעי לפניך ידידי הנללת שני השרשיס קלל־ אוו• והנה שדש מאן נגזר מן אמר אין, על נן נתונ וימאן להתנחם ויאמר ני אדל, ופירש רשנ״ס לא אתנחס אלא אדל, והוא האמת, ני ענין וימאן להתצחס הוא י ממש ויאמר לא אתנסס, והנה ני איד הוא ני שלפניו צ׳א, שענינו ככל מקום אלא . ודע ני נל לכל שראוי לעשותו מצד הלין ואין האלם מציה לעשותו, יפול 3ו לשון לא אבה ׳ אפילו לא אמר לו שום אלם שיעשהו, שהדי שורת הדין היא המנקשת ממנו שיעשהו: לא אנה ה' השתיתו" גס ני נדו3 פשעם ראויים היו להשחמה; ולא א3ו החרימם, גס ני נן הוטל עליהם למחות את!נר עמלק והנה משרש אבה נגזרו מלות אביון , אבוי, אביונה, וכלן לשרן הסנמה, לא לשון תאוה כלל " ועול אדבר נהן פעם אחרת• ורב♦ נפתלי הידן וויזל כ3ד 3קש בם הוא־ למצוא חלוק נין פני הלשונות האלה מאן לא אבה, ואמר ני מי שלא יאנה לא יחפוז כלל נלנר ההוא וימאסנו, והממאן, איננו מואס נלנר, אנל לא יחפזן נו לסנה מה שנתחלשה לו; והנה ולא אנה לשתותם יהרוס נעינו, ני איך ימאס נמים אשד התאוה אליהם? ועל פי שטת הד3 היה לו לומד וימאן לשתותם, להודות שהיה חפן נהם׳ ושלא נמנע מהס אלא מפני שהונאו בלס האנשים ההולניס ננפשותס ועתה הנני אליך ננאוו הנללת שני השדשיס קלל איר׳ אשד הנטחתיךעליה למעלה. הקללה היא בלבור נלנל, אפילו לא תצא לפעל! והמארה נמעשה, גס בלא לנוי: האדםמקלל, והאלסיסאוור, או הנניא נשמו (ומקללך