Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1826 - תקפ״ז
- Date
- 1826-01-01
- Page
- [Seite 209] (sequence 209)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/4782723-4784205--1691-4784415- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
3» ( 108 ) יס (ומקללן אאור); ורן המים המאירים לא היו מקללים כלכור, אכל היו מניאים המארה נפעל ונן בלק נאמרו ל3לעם לנה נא איה לי איו העם מה" היה סכור 3אולתושיונלנלעס לאוד מדעתו אפ מי שירצה, כלומר שתהיה קללתו מפקיימת והנה אדור ענינו נגוע ומעונה בכל מיני רעות ודע ני נשאלם אומי אלוי פלוני, מי1םל תמיל מלת יהי, והכוונה סנן תאוותו שיהיה האיש ההוא ארור 3אמת; גם ני לא כל אשר ימפון האלם יצא לפעל• אבל יכול אלם לומר פלוני מקולל, ואין הענין אלא לומר שנכד היה מי שקלל אותו והואיל ואין המונה כקללה רקלנור, על נן נתו3 ויהפוך ה, אלהיך לך את הקללה למכה, כי 3לעס היה רוצה לקלל׳ והקדוש כרוך הוא הכרימו להפוך דבריו מקללה לנינה• ועתה הכיטה ודאה ילידי, ני הקדוש ברוך הוא אמר לכלעס׳לא תאור את העם, כלומר, לא תקללם כשמי > על שתחיל עליהם הקללה, ולא אמר לו לא תקלל את העם, כלומר שלא יקללם מלעתו, כימה בכך? והנה בלק היה סכור היות כת כיל נלעס לאור את מי שירצה, ואשר יאור, ועל כן של« לו לאמו לכה נא ארה לי; אך כאמת לא היה הל3ר נן, ני אין ממש כלכיי כלעס, אלא אס כן יסכים הקדוש נלוך הוא על ילו׳ ואם אין הנה היא כאמל האלם: לפיכך לא רצה הנחו3 לומר ואשר שנר עליך את 3לעס לאוי אותך, ני נאפת אין נח כגלעם לארור אלא לקלל, על כן נתוכ לקללך ומאחר שנתו3 לקללך ולא לאור אותך, לא היה אפשל לומר וימאן ה' לשמוע אל בלעם, שהדי לא אמד לו לא תקלל את העם; לפיכך לא היה אפשר לומד אלא ולא אנה ה׳ אלהיך לשמוע אל כלעם ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לכדנה, והטעם ני לא אמר לו אל תקללם, רק אמר לו אפם את הלכי אשד אלכד אליך אותו תלנל, ובכן הכריחו להפוך א" כוונתו, ולברכם תחת אשר היה כלבו לקללם* ומה שנתו3 לא אוסיף לקלל עול את האלמה, והיה נראה שהיה לי לומד לאוד, נמו מן האלמה אשר אלדה ה'; הטעם, שלא יקללנה אפילו כלנול, אפילו לאיים על כני‘ארס, ואפילו על תנאי• וכן מה שנתונ דאה אנני נותן לפרנס היום כדנה וקללה, ענינו , לכור של נינה ולכול של קללה; כמו שמ,פלש למטה ונתת את הנרנה על הל גלזים ואי1 הקללה על הל עיכל, כלומר שיאמרו כרוך אשר יקים, ארור אשר לא יקים׳ וטעם ארור אשר לא יקים את לנרי התווה הזאת לעשות אותס, שיכטל מצות עשה, שיש3 ולא יעשה מצוס שנאה לילו; כי נן על הדוב נקל הוי* לחטוא נזה נסתר, וילוע כי כל הארורים סהס הס למיס שנקל לננגיי עליהם כלי שיוולע הלנר, אשל על נןהוצדן לאיים עליהם נקללה, נדני’ דשנ״ם