Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 196]

»♦ ( 95! ) *& יהגה בעטן המסית לא הזנידה המודה עדיס ונבל טען על זה ר1נס אתל צלפתי שאם כן הלי כל מי שיש לו שונא י3א ל3ית לין ייאמר פלוני הסית אומי / ויספיק זה לשיסקלוהו ואולם רבותינו אמדו לי גם המסית טעון עלים אלא שאינם צריכים להתרת 3ו ודי שישמעו ליליו נסתר: וזאת מנין להם? אבל מפני שאין ענין מלת על דק מזהיל ימתדה, והואיל ולא הוזנרו עדיס נמסית, הבינו 3תנמתס שאינו טעון י:תלאה" אך נתנמתס הביכו גם נן ני 3לא שני עלים אי אפשר להמית אל0׳ כי ננר נתו3 לא יקוס על אסר 3אים, על כן אמרו שהוא טעון עליס אבל אינו טעון המדאה:. והנה ל3לי התורה ומרי החכמים" 5לידים וקיימים. יד«נה לשון העיד כנראה 3כתו3י0 שה3אמי, נקפל תעיד עס אות 3י"ת; לק בענין ננות מצאנוהו 3יחס הפעול: ויעילוהו לא יזע'7ו נו• ולע ני גס שם הבונה על ההתראה׳ אלא שיש דלוק נין מ,ניד 5ח3רו למעיל חנלו: המעיד נתנלו מתרה 3ו קולס מעשה" והמעיד ^יו מתרה 3ו לאחד מעשה, להודיעו שחטא במה שעשה*. ויעידוהו 5׳יי נרנת אלהים ומלן, הטעם שיאמרו לו: לע ני 3ד3ר הזה אשר יולת נמצאת מקלל אלה־ם ומלך; והנה זו המלאה שלאחר מעשה• ואם ה’תה נינת איזבל: מעידן אנו 3נ3ות שכבר 3רךאלהיס ומלך" לא עמה" 0אס לשעבר: הנה מה צורך לקרוא צום ולהושיב את נ3ות 3ראש העם? 'ןאי שני האנשים בני בליעל לבית לין ויעידו ויוציאוהו ויסקלוהו אבל אמתת 5"f’! ני לא בעדות שקר סוקל ננות, אך בעדות אמת או קרובה אל האמת; ייימנס היו העלים בני בציעל ונמת צדיק ונקי" ני המלך אשר קלל(כלומר ^5ל בגנותו) הממכר לעשות הלע ולא היה עושה מעשה עמך" והאלהים .שדקלל היו אלילים אלמים שהיה אחאב עובד־ והנה הימה נונת איזנל ימעיש אתהצליק בלגדיו והתחכמה לצוות לזקני העיר שיקראו צום" כלומר יסמשובה, ויושיבו אתנגומבדאש העס" נדי שיהיה לאש המדברים« קיו גמונמות מוסל " אולי יטיח לברים כלפי אתאב ואלהיו " וכן ‘ץ׳ ואולם העלים אמרו לננח העם ברך גבות" כלומר, הלא שמעתם נס גאזניכס איך ברך נבות אלהים ומלך׳ ולא עשו נאשר צותה איזבל" ימללנלח כבות עצמו בלכת; כי לא לצו לתת לו פתחון פה לדבל עול ^ייו׳ קן יספך לנבהעס אליו• ועדן התלאה היא זו ולא עלות ממש, 5^ני נל העם לבד נמת את דגליו, ומה צורך לעדים? 1'"׳ניז לשון העיר בכל הכתובים שהבאתי אינו אלא יוצאלשני, אך- במקומות מפי מספל מצאנוהו יוצא לשלשי " נמו ואעילס לי עדים % N נאמניה