Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 189]

( 188 ) W־2 הזאת קרונה למליצת מינה: והגדתי לגי אנניה רסודיה אגלה• וקנאלם יאמד הלשון הזה על גלוי האנדים אשד משפטם להנסות: את מקורה העדה, פתהן יערה־ ונצכה מן השרש הזה שם עריה על גלוי אנדי הנשת: ענדי לכם יושנת שפיד עריס נושת; ומשקל אסד מע־ור: למען הניט אלמעודיהס/ ומשקל אחל מ#ר והדאתי גויס מעדך; ועול משקל אחי #הה: וינסו את ערותאניהס, וכן לדאות את עלות באלןנאתם׳ לגלות הלנדים אשל ללנס להיות מנוסים והנה מלת ערם גס הוא משלש ערה נגזרה, ואין עצם הוראתה המלל הלנושיס « ני אם גלוי מה שלארי להנסות, גלוי המניא לידי גושה־ הילים והפנים לא יאמל עליהם עלומות/ כי אין נגלוים נושה; ונהפך יקלא עלום גם אלם שהוא לצוש" אפס ני מליו קלועים ׳ ונשיו נלאה נה ונה: ני תלאה עלום ונסיתו• ונן ישעיהו הלך נמצות האל ערום ויחף, ואם היה ענין עלום שלא סיה עליו לנוש נלל, מה טעם להוסיף ויחף? והנה מצות האל אליוהיתה: לך ופתחת השק מעלמתניך ונעלך מחלון מעל רגלך; לא נאמר לו ופשטת השק, ני אס ופתחת, שיתירנו עד שלא יהיה חנוש ואדוק על נשלו כמשפט, ומתוך נך יהיה קצת מנשרי נגלה לרגעים, ולהיות הלנל הזה מניא לידי נושה / הנה יקרא הולך עלום ונן יונתן לא תלגס ערום זה ערטילאי / ני אס פתיח, ופירוש פחיח נמסנת סופדים פלק י׳י׳ד: פוחח נל שנלעיו נדאין; רכן נמסנת שני1 לף קי״ד אמרו: נאשר הלך ענלי ישעיהו וגו' ערום נצגלים נלואים, 1אחר♦ הלנלים והאמת האלה הלא ננין מה הלנר אשל ידעו אלסוחוה כאשל נפקחו עיניהם: ידעו בי עירומים הס. ילעו ני ה° מגולים נמקומות הראויס להנסות, ידעו היות נגלויים נושה וכן שם נך* לא יוולע לנו עצם הוראתו ולא יתצארו לנו קצת הנתונ'ם אשר גא נהם השם הז0/ אם לא נלע גזרתו, אשל היא ג:א׳ נאשר דנתי לפניך נאגלתי הקודמת וכן שלש אסף לא ייודע ענינו אל אמתו ׳ נזולת ידיעת גזרתו. השיש הזה נגזלמןאל״סף, נלומל אל מפתן הנית, והנה עצם הוי<)" לשין אסיפה איננו על התמנלות לברים רבים זה אצל זס, ני זה ענין שיש קגץ ׳ אך יולה הלשון הזה על הננס הדנל או הלנליס מרשות הינ’ם לרשות היחיד, נמו לא עת האסף המקנה, ויאסוף אותם אל משמי ויאספו את השלו. ואספתו אל תוך ניתך ׳ או ממקום שאיככר משימי למקים משומר, נמו ואספת את תצואתה, אס את כל לגי הים לסס